דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת מסעי · במדבר פרק לה פסוק י

במדבר לה, י

דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן׃

גימטריה של הפסוק כולו: 3,512 · 13 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק לה

5 מפרשים: תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · העמק דבר · מלבי"ם

תרגום אונקלוס לבמדבר לה, י

מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרֵי אַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְנָא לְאַרְעָא דִכְנָעַן

תרגום יונתן לבמדבר לה, י

מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרוּם אַתּוּן עָבְרִין יַת יוֹרְדְנָא לְאַרְעָא דִכְנָעַן

אבן עזרא על במדבר לה, י

ארצה כנען. ידוע גם זאת הפרשה דבקה:

העמק דבר על במדבר לה, י

כי אתם עוברים אה״י וגו׳ לעיל בפרשה של והורשתם כתיב ג״כ עוברים. ובפ׳ גבולין כתיב כי אתם באים. והכל בדיוק דבפ׳ והורשתם הוזהרו מיד שעברו אה״י וההחילו להלחם שידעו שעליהם מוטלת המצוה להוריש את כל יושבי הארץ. וא״כ לא יתנהגו כמו שהדין כצרים על עיר להשאיר צד אחד פתוח כדי מי שירצה לברוח יברח וכדתני בספרי פ׳ כי תצור אל עיר וכמו שעשו במלחמת מדין כמש״כ שם ל״א ז׳ משא״כ במלחמת הכנעני. וכן איבוד ע״ז היה החיוב מיד. משא״כ לדעת גבולי א״י לא היה הצורך לדעת עד שכבשו הרבה מעיקר ישוב א״י. מש״ה כתיב כי אתם באים שהוא אחר כבוש וחלוק שנתחייבו בתו״מ אבל לפני זה אע״ג שנתחייבו בחלה. מכ״מ אינו מצוי כ״כ להביא עיסת חו״ל להפריש על עיסת א״י:

מעתה כאן בפרשת ערי מקלט שלא הוקבעו עד שכבשו וחלקו. היה ראוי לכתוב ג״כ כי אתם באים ולא עוברים. ונראה דמכאן יצא הדרש במס׳ בכורות דנ״ה ארצה ארצה כנען ולא הירדן ארצה כנען. אלא שיש בזה מחלוקת ע״ש. ולפי הפשט משמעות והקריתם דבסמוך היינו לשון הזימון על להבא ולא לשון קריאה והקדש כלשון דכתיב בס׳ יהושע כ׳ ויקדישו את קדש בגליל. והזמנה זו היא קודם שבאו להקדיש. והוא משום שלא בנקל היה למצוא עיר המסוגל לערי מקלט בכל התנאים שצריכים לזה. שיהא דוקא בשלוש הארץ. ובפרטים המבואר במס׳ מכות פ״ב. לכן היתה המצוה שמתחלה עוד שלא הגיעו להקדיש לשום לב ולהזמין ערים שיהיו מסוגלים לכך אח״כ. מש״ה כתיב כי אתם עוברים. דמתחלת העברה היתה המצוה להזמין בדרך הילוכם כאשר יזדמן איזה עיר להקדיש אח״כ :

מלבי"ם על במדבר לה, י

דבר אל בני ישראל וגו' והלא ציה על זה בפ' שופטים, ולמה צוהו ביחוד פה, וא"ל שצוהו פה מפני שחלה עליהם המצוה תכף כשעברו את הירדן שהלא שם ממאר כי יכרית ה' את הגוים וירשתם וישבת בעריהם, הרי שלא נתחייבו עד אחר ירושה וישיבה, רק הטעם הוא כמו שכתבנו למעלה בשם הרי"א שמשה היה חפץ מאד לקיים מצוה זו וכמו שהקדים א"ע להפריש שלש ערים בעבר הירדן הגם שלא קלטו עד שהופרשו השלשה השנ ים שבא"י ומלא הקב"ה רצונו במה שהוא צוה זאת ביחוד ליהושע והיה כאלו הפרישן בעצמו, וז"ש אין לי אלא שהפריש בעבר הירדן מנין שצוה וכו' ר"ל והיה זה ג"כ כאלו הפריש בעצמו:

כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען משמע שהירדן בעצמו שייך לגבול המזרחי, ורשב"י דייק ממ"ש ירדן ירחו משמע שהירדן שייך לירחו ועי' בגיטין (דף ח') אמר רנב"י בנהרות דא"י כ"ע לא פליגי דכא"י דמי, וצ"ע:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
דַּבֵּרדָבַר פועלד-ב-ר206
אֶלאֵל מילת יחס31
בְּנֵיבֵּן שם עצם62
יִשְׂרָאֵליִשְׂרָאֵל שם פרטי541
וְאָמַרְתָּאָמַר פועלא-מ-ר647
אֲלֵהֶםאֵל מילת יחס76
כִּיכִּי מילת חיבור30
אַתֶּםאַתָּה כינויא-ת-ה441
עֹבְרִיםעָבַר פועלע-ב-ר322
אֶתאֵת מילית401
הַיַּרְדֵּןיַרְדֵּן שם פרטי269
אַרְצָהאֶרֶץ שם עצםא-ר-ץ296
כְּנָעַןכְּנַעַן שם פרטי190
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.