במדבר כ, ו

וְעַאל משֶׁה וְאַהֲרֹן מִן קֳדָם קְהָלָא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא וּנְפָלוּ עַל אַפֵּיהוֹן וְאִתְגְלֵי יְקָרָא דַיְיָ לְהוֹן

וְעָאל משֶׁה וְאַהֲרן מִן קֳדָם תּוּרְעֲמוּת קְהָלָא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא וְאִתְרְכִינוּ עַל אַפֵּיהוֹן וְאִתְגְלֵי אִיקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ לְהוֹן

ויבא משה ואהרן מפני הקהל. כדמות בורחים:

ויפלו על פניהם. להתפלל וי"א לדרוש את השם בנבואה:

ויפלו על פניהם. להתפלל. וירא כבוד ה' אליהם. אבל לא נראה לעיני בני ישראל.

ויפלו על פניהם. להתפלל לפני המקום:

וירא כבוד ה' אליהם. לדבר אתם:

ויבא משה ואהרן אל פתח אהל מועד מפני הקהל. היינו מפני שנקהלו ועמדו על נפשם, ברחו מפניהם אל פתח אהל מועד.

ויפלו על פניהם. התפללו לדעת מה לעשות:

וירא כבוד ה׳ אליהם. לא לכל העדה כאשר היה עד כה מפני שני טעמים. א׳ שזה הוא דרך נסיי שיהיו הכל רואים ומרגישים בכבוד ה׳. וע׳ ספר שמות ל״ג י׳. וכאן פסק זה הדרך. ב׳ שאז ג״כ לא נראה לכל כי אם לצורך כמש״כ לעיל י״ד י׳ ט״ז י״ט. אבל כאן לא היה כי אם מריבת דברים וכאשר עלו משה ואהרן אל פני א״מ שתקו ולא דברו מאומה. ע״כ לא נראה אלא למשה ואהרן. וידעו המה כי כבודם חדש עוד עמהם:

ויבא ע"ז באו להתפלל שיתן ה' להם מים: