במדבר יב, טז

וּבָתַר כֵּן נְטָלוּ עַמָא מֵחֲצֵרוֹת וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָא דְפָארָן

אַף עַל גַב דְאִתְחַיָיבַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא לְמִלְקֵי בְּצוֹרְעָא בְּעַלְמָא הָדֵין אוּלְפַן סַגִי אִית לְהוּ לְעַלְמָא דְאָתֵי לְצַדִיקַיָא וּלְנַטְרֵי פִּקוּדֵי אוֹרַיְיתָא לְפוּם דְאִתְיְעָדַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא שָׁעָא זְעֵירָא לְמִידוֹעַ מָה הֲוָה בְסֵיפֵיהּ דְמשֶׁה בְּהַהוּא זְכוּתָא הֲווֹן כָּל יִשְרָאֵל אַשִׁתִּין רִבְוָון דְהִינוּן סְכוֹם תְּמַנְיָן לִגְיוֹנִין וַעֲנָנֵי יְקָרָא וּמַשְׁכְּנָא וּבֵירָא לָא זַיְיעִין וְלָא נַטְלִין עַד זְמַן דְאִיתְסִיאַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא וּמִן בָּתַר כְּדֵין נְטָלוּ עַמָא מֵחֲצֵרוֹת וּשְׁרוֹן בְּמַדְבְּרָא דְפָארָן

אַף עַל גַב דְאִתְחַיָיבַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא לְמִצְטַרְעָא אִית בָּן אוּלְפַן סַגִי בְּפִיקוּדַיָא וְלִנְטוּרֵי מִצְוָותָא מִצְוָה זְעֵירָא דַעֲבִיד אֱנָשׁ מְקַבֵּל עֲלָהּ אֲגַר סַגִי וְכֵיוַן דְקָמַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא עַל גַף נַהֲרָא בְּשָׁעָא זְעֵירָא לְמִידַע מַה הֲוֵי בְּסוֹפָא דְמשֶׁה הֲוַן בְּנֵי יִשְרָאֵל שִׁתִּין רִבְוָון דְהִינוּן סְכוֹם תְּמַנְיָא לִגְיוֹנִין וַעֲנָנֵי יְקָרָא וּבֵירָא לָא זָעוּ וְלָא נְטָלוּ מִן אַתְרֵיהוֹן עַד זְמַן דְאִתְּסִיאַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא מְצָרַעְתָּהּ וּמִן בָּתַר דְאִתָּסִיאַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא מִצָרַעְתָּהּ בָּתַר כֵּן נְטָלוּ עַמָא מֵחֲצֵרוֹת וּשְׁרוֹן בְּמַדְבְּרָא דְפָארָן:

וְטַעַם וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן, לוֹמַר כִּי כַּאֲשֶׁר נָסְעוּ מֵחֲצֵרוֹת לֹא נָסְעוּ מִמִּדְבָּר זֶה אֶל מִדְבָּר אַחֵר, כַּאֲשֶׁר בַּמַּסָּע הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן (במדבר י׳:י״ב), אֲבָל נָסְעוּ מֵחֲצֵרוֹת אֲשֶׁר הוּא בְּמִדְבַּר פָּארָן וְחָנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר מִן הַמִּדְבָּר הַהוּא עַצְמוֹ, וְהוּא קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ, כִּי מִשָּׁם נִשְׁתַּלְּחוּ מְרַגְּלִים כַּאֲשֶׁר אָמַר בְּמָקוֹם אַחֵר "אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה" (במדבר י״ג:כ״ו), וְכֵן כָּתוּב: "וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְגוֹ׳ וַתִּקְרְבוּן אֵלַי וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים" (דברים א יט כב). וְלֹא אָמַר הַכָּתוּב "וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ", כִּי אוּלַי מַסָּעוֹת הַרְבֵּה בֵּינֵיהֶם וְאֵין עַתָּה מָקוֹם לְהַזְכִּירָם, אֲבָל הִזְכִּיר מִדְבַּר פָּארָן לְהוֹדִיעַ כִּי קָדֵשׁ זֶה הוּא קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ אֲשֶׁר בְּמִדְבַּר פָּארָן, לֹא קָדֵשׁ אֲשֶׁר בְּמִדְבַּר צִין שֶׁהָיָה שָׁם עִנְיַן מֵי מְרִיבָה בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים:

ויחנו במדבר פארן. על דעת רבים שהענן היה שם בעבור שמצאו וישכן הענן במדבר פארן ויפרשו הענן סר מעל האהל כמשמעו ולפי דעתי אין זה הפירוש נכון:

ויחנו במדבר פארן. במקום מן המדבר שלא היה לו שם כלל אבל היה מול קדש ברנע וקרוב לה כדי לסדר עניניהם ולהכנס שם שהיא העיר הראשונה מארץ ישראל שפגעו באותו הדרך כמו שהעיד באמרו ונבא עד קדש ברנע ואומר אליכם באתם עד הר האמורי אשר ה' אלהינו נותן לנו עלה רש וכו' וקרא אותו המקום רתמה כמבואר באלה מסעי:

ואחר אחר ששבה אל המחנה בכ״ט בסיון.

ויחנו במדבר פארן הוא קדש ברנע והכי הוה מעשה בכ׳ באייר באו מחורב לקברות התאוה ולא נאמר התקדשו למחר עד כ״ב באייר ועל זה נאמר ויסעו מהר ה׳ דרך שלשת ימים כי היכי דתיתי לך חושבנא שבתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ ועד חדש ימים עד ולא עד בכלל והוו להו כ״ב בסיון ואכלו השליו שבעת ימים מאייר וכ״ב בסיון ובאותו יום עצמו כ״ב בסיון באו לחצרות למחר ביום כ״ג הזמינו עצמם ליסע מחצרות כמו שפי׳ ונשתהו שם עד האסף מרים ביום השביעי דהיינו כ״ט בסיון ובאותו יום עצמו באו לקדש ברנע ושלחו המרגלים כדאיתא במסכת תענית.שלימא סדרא דפרשת בהעלותך