במדבר יא, לד

וּקְרָא יָת שְׁמָא דְאַתְרָא הַהוּא קִבְרֵי דִמְשַׁאֲלֵי אֲרֵי תַמָן קְבָרוּ יָת עַמָא דְשָׁאִילוּ

וּקְרָא יַת שׁוּם אַתְרָא הַהוּא קִבְרֵי דִמְשַׁיְילֵי בִּישְרָא אֲרוּם תַּמָן קְבָרוּ יַת עַמָא דְשַׁיְילוּ בִּישְרָא

ויקרא. הקורא או משה:

קברו. הקוברים כמו ויאמר ליוסף:

המתאוים ב' כי שם קברו את העם המתאוים הוי המתאוים למה כי שם קברו את העם המתאוים:

ויקרא את שם המקום חסר שם הקורא כמו ויאמר ליוסף.

את שם המקום וגו׳. האי את מיותר. וכמש״כ בס׳ בראשית כ״ח י״ט ע״ש. וגם כאן בא ללמד דגם המקום שנקרא תבערה לעיל ג׳ נכלל בשם קברות התאוה. ע״כ לא נזכר במסעות שם תבערה כלל:

קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים. דמי שהוא שקוע הרבה בענין נקרא ע״ש אותה הפעולה. כמו והיה ברכה. ואני תפלה. ע״כ נקראו העם המתאוים תאוה. וכשמתו נקרא המקום קברות התאוה:

ויקרא שאם היה ממתין עד סוף חדש לא היה נקרא בשם קברות התאוה, כי ה' אמר לו שמה שיאכלוהו עד חדש ימים זה אות שלא בקשו בשר מפני התאוה רק מפני המרד, אבל כיון שהוכו תיכף היה עקר המוכים האספסף שהתאוו תאוה לא ב"י שלא היה מצד התאוה, שלהם הגביל זמן חודש ימים, לכן קרא שם המקום קברות התאוה, שע"י מכה זאת נקברה התאוה ע"י שמתו המתאוים, וע"י גודל המכה ידע שייראו מלאכלו עוד וע"כ נסעו מקברות התאוה תיכף ולא המתינו עד זמן חדש ימים: