תהילים פרק קכ״ח

תהילים פרק קכ״ח עם פירוש

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם ומצודת ציון.

1. (א)שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא יְהוָה הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו:

   מצודת דוד:ירא ה׳. מלעבור על לא תעשה: ההולך בדרכיו. לקיים את העשין:

   עוד פירושים על פסוק א: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה׳. כָּל אֵלּוּ תּוֹכָחוֹת וּמוּסָרִים, לְפִי שֶׁכָּתוּב ״אַשְׁרֵי הָאִישׁ״ (תהלים א:א), ״אַשְׁרֵי אִישׁ״ (תהלים קיב:א), לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן כָּל, לְרַבּוֹת אִשָּׁה:

   אבן עזרא

   שיר המעלות כטעם העליון בדברי הבנים אשרי כל ירא ה' – שלא יעשה מצות לא תעשה מיראתו השם.

   ההולך בדרכיו בדרכי השם הם מצות עשה.

   רד"ק

   שיר. שבח דרכי הירא את דבר ה' שיעשה זה כל מי שיהיה בגלות ויזכה לראות בטוב ירושלים:

   ירא ה'. הוא שנזהר ממצות לא תעשה:

   ההולך בדרכיו. הזהיר במצות עשה, אחר כך ספר על הנהגת מחייתו כי הטובה הוא שיחיה ממלאכתו ולא יהנה מאחרים כל זמן שיוכל ליגע עצמו במלאכה, ואם תהיה בזאת ההנהגה:

   מלבי"ם

   שיר המעלות, עתה יבאר האופנים שההשתדלות טובה ומועלת, וחלק שלמות יראי ה' לשלשה, שלמות עצמו, שלמות ביתו, שלמות המדיני, על שלמות עצמו אמר אשרי כל ירא ה', אשוריו העקרים של ירא ה' הוא מה שהוא ההולך בדרכיו, זה בעצמו מה שהוא הולך בדרכי ה' הוא עיקר אשרו הנפשי, ונגד הצלחתו הגופניית אמר.

2. (ב)יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ:

   מצודת דוד:כי תאכל. כאשר תאכל יגיע כפיך ולא תהנה מאחרים לחלוק עמהם בשכר התורה אז אשריך ר״ל יהיה שבחיך ומהללך וטוב לך כי אז תקבל אתה כל שכרך משלם אין מחסור:

   עוד פירושים על פסוק ב: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   יְגִיעַ כַּפֶּיךָ. הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעַ כַּפּוֹ נוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת (ברכות ח.):

   אבן עזרא

   יגיע בעבור נפשך בטרף הבא בידך, ביגיע כפך אשריך.

   רד"ק

   אשריך וטוב לך. יאשרוך בני העולם, ויהיה לגמול טוב מאת האל יתברך וזהו מה שפירשו רז"ל אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא:

   מלבי"ם

   יגיע כפיך כי תאכל, אם יגיע כפיך יהיה רק בשיעור שתאכל, שלא תיגע להעשיר ולהרבות הון, רק כשיעור ההכרחי לעמידת החי למצוא אוכל, ולא יותר, אז אשריך וגם טוב לך י"ל אושר הנפש עם טוב החיים בעוה"ז. מעתה יספר שלמות הבייתי.

3. (ג)אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ:

   מצודת דוד:כגפן וגו׳. תהיה כגפן המגדל פירות העומד בירכתי הבית הקרוב אליו להשגיח בו לזבלו ולהשקותו בעתו שאז הפירות מרובות וטובות כן אשתך תלד לך בנים מרובים וטובים: כשתילי זיתים. העומדים ביפיים כל ימות השנה כן בניך לא יכהה לעולם מראית פניהם ויהיו סביב לשולחנך ולא יהיו מסובים על שולחן אחרים:

   עוד פירושים על פסוק ג: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה. בָּנֶיהָ מְרֻבִּין:

   בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ. לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ תַּשְׁמִישׁ לִהְיוֹת בְּצִנְעָה. דָּבָר אַחֵר בְּיַרְכְּתֵי. אִם אִשְׁתְּךָ נִדָּה תְּשִׂימֶנָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ שֶׁלֹּא תִּתְרַגֵּל אֶצְלָהּ:

   בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים. מַה זֵּיתִים אֵין לָהֶם הַרְכָּבָה, כָּךְ אֵין בְּבָנֶיךָ פְּסוּל:

   אבן עזרא

   אשתך כגפן פוריה שתלד בעתה. וטעם כי כל גפן הוא מחוץ לבית מגולה לנגד השמש, על כן אמר לנגד זה כשתילי זיתים, בכוחם ושלא יבול עלי העץ הזית.

   רד"ק

   אשתך. בסגו"ל האל"ף אמר גם כן מהנהגות הטובות בעולם הזה שתצוה אשתך שתהיה כגפן פוריה בירכתי ביתך, והמשיל אותה לגפן כי אין לך עץ שנוטעין אותו בתוך הבית אלא גפן שיש בני אדם נוטעים אותה בירכתי ביתם וכשתגדל מוציאים אותה מחור הבית ולחוץ אל השמש והנה שרשה בתוך הבית וענפיה חוץ לבית, כן האשה תהיה צנועה בירכתי הבית שלא תצא חוץ: ואמר בירכתי. כי גם בביתה תהיה צנועה שלא תשב בפתח ביתה שיראוה העוברים ושבים כי זה הוא דרך אש רעה, אלא תמיד תהיה בירכתי הבית שלא יראה אותה אלא בעלה ובני ביתה אבל בנים יצאו חוץ, למלאכתם ולצורך הבית כמו שיצאו לחוץ ענפי הגפן שיהיו פרים ורבים, ואם תהיה אשתך בזה הדרך יהיו:

   בניך כשתילי זיתים. והמשיל אותם לזית כי עץ הזית אינו מקבל ההרכבה מעץ אחר והשתילים טובים בני אביהם כך הבנים שיולדו מאשה זאת לא יהיה בהם חשד ממזרות, כי אמם צנועה ולא נזקקה אלא לבעלה ועוד המשילם לזתים כי עץ הזתים יהיו ירוקים ולחים כל ימות השנה כך הם יהיו בהודם הטובים במעשיהם הטובות: ואמר סביב לשלחנך. שיהיו לפניך לשרתך בעת שתאכלס יהיו תמיד סביב לשולחנך שלא יהיו משולחים זוללים וסובאים אלא לא יאכלו ולא ישתו אלא על שולחנך:

   מלבי"ם

   אשתך תדמה כגפן פוריה כן תוליד בנים, וגם תדמה כגפן הנטוע בירכתי ביתך שהגם שעומד בירכתי הבית יגביה ענפיו ודליותיו עד גג הבית וסוכך משם על הבית בכלל, כן היא צנועה שוכנת באהל בירכתי הבית ובכ"ז שומרת וסוככת על הבית בכללו, בניך הם דומים כשתילי זתים שאין מקבלים הרכבה, ונותנים שמן למאור, כן יהיו זרע אמת מאירים באור הדעת ויושבים סביב לשלחנך:

   מצודת ציון

   בירכתי. עניינו עבר וצד כירך הזה שהוא בצד האדם וכן על ירך המזבח (ויקרא ד):

   כשתילי זיתים. כנטיעות של זיתים כמו והיה כעץ שתול (לעיל א):

4. (ד)הִנֵּה כִי־כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְהוָה:

   מצודת דוד:הנה כי כן. הנה כאשר כן בברכות אלו יבורך וגו׳:

   עוד פירושים על פסוק ד: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   אבן עזרא

   הנה היא זאת הברכה שיבקש ירא שמים בעולם הזה.

   רד"ק

   הנה. כאלה המדות והמנהגות יבורך הגבר שהוא ירא ה':

   מלבי"ם

   הנה כי כן יבורך גבר ירא ה', ר"ל מה שדברתי עד עתה הוא מה שנוגע לברכת הגבר בעצמו, כי ברכת אשתו ובניו נוגע לברכתו, כי מעתה יתחיל לדבר על הברכה היוצאת חוץ ממנו במה שילך מהלך השלימות לכל בני עמו, ועז"א.

5. (ה)יְבָרֶכְךָ יְהוָה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:

   מצודת דוד:יברכך ה׳. כי יברך ה׳ מציון מקור שפע הברכות כולן: וראה. ותהיה רואה בטובת ירושלים בעת בנינה:

   עוד פירושים על פסוק ה: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   מִצִּיּוֹן. שֶׁהוּא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם (בראשית כח:יז):

   בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם. ״וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב״ (דברים כו:יא):

   אבן עזרא

   יברכך הטעם זאת הברכה תבוא לך מאת הכבוד שוכן בציון. והטעם הבית הסמוך בציון הוא בית השם.

   וטעם וראה בטוב ירושלם בלכתו שלש רגלים.

   רד"ק

   מציון. ממקום שכינתו שהוא מציון:

   וראה. ותזכה לראות בטוב ירושלים כשישובו ישראל מהגלות:

   כל ימי חייך. ותראה בטוב כל ימי חייך, בין בגלות בין בטוב ירושלים וראה בטוב שזכר, עומד במקום שנים:

   מלבי"ם

   יברכך ה' מציון, עוד תזכה להתברך מציון שהוא ברכת כלל ישראל היוצא מציון אשר שם צוה ה' את הברכה לכל העם, וברכה זו תקבל אתה מן הכלל וגם אתה תשתדל לטובת הכלל וראה בטוב ירושלים לראות בטוב ירושלים ובהצלחת הכלל, על זה יהיו מיוחדים כל ימי חייך, שתיחד כל ימיך לטובת הכלל לראות טובם ואשרם:

6. (ו)וּרְאֵה־בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵל:

   מצודת דוד:שלום. וראה שאמר בתחילת המקרא עומדת במקום שנים וכאילו אמר וראה שלום על ישראל ר״ל תהי רואה בשלום ישראל כאשר ישבו על אדמתם:

   עוד פירושים על פסוק ו: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ. וְלֹא יָבוֹאוּ לִקְטָטָה עֲבוּר חֲלִיצָה, וְאָז שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל. תּוֹסְפוֹת:

   בָּנִים לְבָנֶיךָ. יִירְשׁוּ נַחֲלָה, וְאֵין אִשָּׁה זְקוּקָה לְיָבָם, אָז שָׁלוֹם בָּעוֹלָם:

   אבן עזרא

   וראה ישרת בעבור אחר. וכן הוא וראה שלום על ישראל.

   רד"ק

   וראה. ותאריך ימים עד שתראה בנים לבניך ועד שתראה שלום על ישראל וזהו בקיבוץ גליות אם יבא הגואל ואם לאו יחייך הבורא אז עם המתים הצדיקים שיחיו ותראה שלום על ישראל:

   מלבי"ם

   וראה, גם תשתדל לראות שבנים אשר יולדו לבניך, גם הם יהיו לתכלית כולל שיהיה שלום על ישראל, שמן דור בניך יושג שלימות ושלום לכלל ישראל, באופן שימי חייך יתיחדו לטובת ירושלים וימי חיי בניך לטובת כלל ישראל כולו: