תהילים פרק קכ״ד

תהילים פרק קכ״ד עם פירוש

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – רש"י, אבן עזרא, רד"ק ומלבי"ם.

1. (א)שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל:

   מצודת דוד:לולי ה׳. אם לא ה׳ אשר היה עמנו: יאמר וגו׳. סרס המקרא יאמר נא ישראל לולי ה׳ וגו׳:

   עוד פירושים על פסוק א: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   אבן עזרא

   שיר המעלות לדוד לולי ה' גם זה השיר כטעם השיר העליון.

   שהיה לנו כמו הלנו אתה אם לצרינו.

   יאמר נא עתה ככל נא שבמקרא.

   רד"ק

   יאמר נא ישראל. בהגלות, ומה הוא:

   מלבי"ם

   שיר המעלות, ספר איך חסד ה' הצילם משני מיני האויבים, אויבי הגוף ואויבי הנפש, לולי ה', ר"ל שני דברים היה לנו למעוז, א. מה שאנחנו היינו לה', ב. מה שה' היה לנו ר"ל התנאי האחד לתשועתינו היה מה שאנחנו נשעננו בכל לב על ה' ולא שכחנו שמו ותורתו, ועז"א לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל, לולא מה שאנחנו אמרנו שה' לנו ובטחנו בו, ב. התנאי השני מה שעי"כ באמת היה ה' לנו, ועז"א.

2. (ב)לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:

   מצודת דוד:בקום. בעת אשר קם עלינו אדם להרוג ולאבד:

   עוד פירושים על פסוק ב: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   אבן עזרא

   לולי זה היה פעם אחרי פעם.

   אדם לשון רבים והעד.

   רד"ק

   בקום עלינו אדם. בקום עלינו אויבים בגלות לכלותינו:

   לולי ה'. לנו, כמו עמנו:

   מלבי"ם

   לולי ה' שהיה לנו באמת בקום עלינו אדם, שע"י שאנחנו בטחנו עליו כן היה גם הוא לנו למושיע, ולולי שני אלה הדברים אז אבדנו בין בגוף בין בנפש, נגד אבדת הגוף אומר.

3. (ג)אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:

   מצודת דוד:אזי. אם לא היה ה׳ עמנו אזי היו בולעים אותנו חיים והוא ענין מליצה על כי התאב לאכול לא ימתין עד יבושל כי אם אוכלו חי ואמר כאילו מרוב תאותם לבלעני היו ממהרים לבלוע חי: בחרות. בעת חרה אפם בנו:

   עוד פירושים על פסוק ג: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ. כְּשֶׁחָרָה אַפָּם בָּנוּ. בַּחֲרוֹת. כְּמוֹ ״בַּעֲשׂוֹת״ (יחזקאל כג:כא):

   אבן עזרא

   אזי דימה הצורר לנחל שוטף.

   מלת נחלה על שלש דרכים וכולם שונים כי נחלה לישראל עבדו החי"ת חטוף בשוא ופתח והה"א סימן נקבה, כמשפט נחלה מכתי פועל עבר מבניין נפעל ותחת החי"ת השוא לבדו, והמלה מלרע נחלה החי"ת בשוא והמלה מלעיל, כי הטעם בנו"ן והה"א נוסף כה"א לילה על כן אמר עבר והטעם כפול.

   וטעם חיים שבה אל המדברים כאילו אמר בלעונו ואנחנו חיים, וירדו חיים שאולה.

   רד"ק

   אזי. היו"ד נוכפת והוא כמו אז חיים בלעונו ואמר דרך משל חיים בלעונו כי אין דרך אדם לאכול הבשר כי אם מבושל והם מרוב תאותם לבלענו חיים היו בולעין אותנו:

   בחרות אפם בנו. לולי אל שהיה לנו:

   מלבי"ם

   אזי חיים בלעונו בחרות אפם שאז בקום עלינו אדם בחרות אפם בנו להאבידנו היו בולעים אותנו חיים, ונגד אבדת הנפש אומר.

4. (ד)אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל־נַפְשֵׁנוּ:

   מצודת דוד:המים. דימה המון האויבים לשטיפת מים רבים: נחלה. נחל מים היה עבר על נפשינו:

   עוד פירושים על פסוק ד: רש"י, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   נַחְלָה. לְשׁוֹן חוֹלִי:

   רד"ק

   אזי. המים משל לצרות:

   נחלה עבר על נפשינו. נחל שוטף, והמלה קריאתה מלעיל הטעם בנו"ן וה"א נוספת והחי"ת בשו"א לבדו:

   מלבי"ם

   אזי המים שטפונו שאז בעת שלא חרה אפם בנו לכלותנו רק בהפך היו רוצים לקרב אותנו להיות עמם לעם אחד, אז היו המים שוטפים אותנו, ומבאר כי הנחל מים הזה היה עובר על נפשנו, לא על הגוף רק על הנפש, ומפרש כי

5. (ה)אֲזַי עָבַר עַל־נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:

   מצודת דוד:הזדונים. השוטפים בזדון וברשע וכפל הדבר פעמים ושלש להתחזקות וכדרך המליצה בכל מקום:

   עוד פירושים על פסוק ה: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   אבן עזרא

   אזי עבר הטעם כפול ונחלה ישרת בעבור אחר נחל המים הזדונים.

   רד"ק

   אזי עבר. אמר עבר ואמר המים, כמו לא זורק עליו, או עבר טעמו לנחל שזכר ר"ל ניחלי המים הזידונים: ופי' הזידונים. ששוטפים ברשע ובזדון:

   מלבי"ם

   אז היה עובר על נפשנו הקדושה המים הזידונים, שהמים המליציים כיון בהם על הזדון וכפירת הדת, והדברים מוגבלים נגד מ"ש לולא ה' שהיה לנו שלא שכחנו שמו היו מכלים את הנפש ע"י המרת הדת, ולולא ה' שהיה לנו להושיענו היו מאבדים את הגוף:

6. (ו)בָּרוּךְ יְהוָה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:

   מצודת דוד:ברוך ה׳. אבל ברוך ה׳ שלא עזב אותנו להיות טרף לשניהם:

   עוד פירושים על פסוק ו: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   אבן עזרא

   ברוך, שלא נתננו שב אל בלעונו חיים.

   רד"ק

   ברוך. שלא הניח אותם בידיהם לטרפינו כמו שחשבו:

   מלבי"ם

   ברוך ה', על מה שהושיעם מאבדת הגוף אמר ברוך ה' שלא נתננו טרף לשניהם ובאר שמה שהצילם מאבדת הגוף היה מפני שהיה ה' להם והחזיקו בדתו ותורתו, שעל ידי מה, שנפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים, כי במה שרצו לצוד נפשנו לכפירות הדת נדמינו כצפור שפורשים לפניו כל מיני מאכל לצודו עי"כ בפח, ונפשנו נמלטה ולא נכנסה אל הפח ועמדנו בנסיון, עי"כ הפח נשבר, נשברו האויבים ונשמדו, ואנחנו נמלטנו מידם, ומבאר כי:

7. (ז)נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:

   מצודת דוד:כצפור. כמו הצפור אשר נמלטה מרשת המוקש להלכד בה: הפח נשבר. ר״ל הרשעים נפלו ועי״ז נמלטנו מידם ועל שהמשיל לצפור אמר לשון הנופל בהצלת הצפור:

   עוד פירושים על פסוק ז: רש"י, אבן עזרא, רד"ק

   רש"י

   נַפְשֵׁנוּ [כְּצִפּוֹר] נִמְלְטָה. מֵהֶם כְּצִפּוֹר אֲשֶׁר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים:

   אבן עזרא

   נפשינו כצפור הטעם שלא היה לנו כח להמלט, כי היינו כצפור רק נמלטנו בשם ה' לבדו שהוא עושה הכל ומי יעמוד לפניו על כן -

   רד"ק

   נפשנו. כי לא תוכל להמלט אם לא ישבר הפח שהיא בתוכו כן אנחנו הגוים אשר אנחנו בתוכם בעזרת האל שיעזרנו אנחנו נמלטה מידם:

8. (ח)עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

   מצודת דוד:עזרנו. העזר שלנו באה בהזכרת שם ה׳ עושה שמים וארץ ולא באה העזר בכח ידינו:

   עוד פירושים על פסוק ח: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   אבן עזרא

   עזרנו שבידו העליונים והשפלים.

   רד"ק

   עזרנו. כי הוא עושה שמים וארץ ויש לו כח בעליונים ובתחתונים והוא יוכל לעזרנו ולהוציאנו מהפח שהוא הגלות:

   מלבי"ם

   עזרנו הוא בשם ה', מה שאנחנו בוטחים בה' ומחזיקים בו הוא עזרנו, מצד שהוא עושה שמים וארץ, ר"ל שמנהיג הטבע ואשר למעלה ממנה ולכן היה עזרנו השגחיי נסיי לא טבעי: