האם מברכים על כל כוס מים ששותים במשך היום?

ברכה חלה על השתייה שבדעתו

ברכה ראשונה פוטרת את כל מה שאדם אוכל ושותה בהמשך אותו עניין, ואף מה שיביאו לו אחר כך מאותו מין, כשדעתו עליו (או״ח רו, ה). לכן מי שיושב בעבודה ומחזיק בקבוק מים, ושותה ממנו מדי פעם בכוונה להמשיך – יש מן הפוסקים שכתבו שאינו צריך לברך שוב, כל זמן שלא הסיח דעתו.

היסח הדעת

אבל בדרך כלל אדם שותה כוס מים וגומר בדעתו – ״סיימתי לשתות״. כשהוא צמא שוב אחרי זמן, זו שתייה חדשה, ומברכים ״שהכל״ שוב. וכן כשיצא ממקומו ושינה מקום, ראו בשאלה על שינוי מקום.

ברכה אחרונה

מי ששתה רביעית (כ־86 מ״ל) בבת אחת – מברך ״בורא נפשות״. אם עבר זמן רב, עד שהצמא שב – כבר אין מברכים על השתייה הראשונה, ולכן נכון לברך ברכה אחרונה סמוך לשתייה. מי שלוגם לגימות קטנות לאורך זמן – ייתכן שלא שתה רביעית בבת אחת, ואינו מברך ברכה אחרונה כלל.

עצה

אפשר בשעת הברכה להתכוון לכל השתייה של השעה הקרובה, וכך נמנעים מספק.