שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן צ״ב
הנצרך לנקביו ודין רחיצה לתפלה ושאר הכנות לתפלה
10 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
היה צריך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזו' ולהתפלל וה"מ שאינו יכול להעמיד עצמו שיעור הילוך פרסה אבל אם יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה יצא בדיעבד אבל לכתחלה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו תחלה יפה: הגה וכל הנצרך לנקביו אסור אפילו בדברי תורה כל זמן שגופו משוקץ מן הנקבים [הגהת מיימוני פ"ד מהלכות תפלה]:
סעיף ב׳
אם באמצע תפלתו נתעורר לו תאוה יעמיד עצמו עד שיגמור ולא יפסיק ואם בשעת קריאת שמע וברכותיה נתעורר בין לקטנים בין לגדולים קורא כדרכו: הגה ודוקא שאינו מתאוה כל כך דאית ביה משום בל תשקצו אבל בלאו הכי יותר טוב להפסיק [תשובת הרשב"א סימן קל"א פסק דמותר ותרומת הדשן סימן ט"ז פסק דאסור וצריך לחלק כן] ואם רצה להרחיק ולהטיל מים עושה:
סעיף ג׳
צריך קודם תפלה להסיר כיחו וניעו וכל דבר הטורדו:
סעיף ד׳
צריך לרחוץ ידיו במים אם יש לו ואם אין לו צריך לחזור אחריהם עד פרסה והני מילי כשהוא הולך בדרך והמים נמצאים לפניו אבל אם צריך לחזור לאחוריו למקום מים עד מיל חוזר יותר ממיל אינו חוזר ואם מתירא שיעבור זמן התפלה ינקה ידיו בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי [ועיין לקמן סימן רל"ג]:
סעיף ה׳
רחץ ידיו שחרית והסיח דעתו צריכים נטילה לתפלה אם יש לו מים אף ע"פ שאינו יודע להם שום לכלוך ולא יברך ואם אין לו מים מזומנים אינו צריך לחזור וליטול: הגה ואפילו היו ידיו מלוכלכות ונוטלן לתפלה אינו מברך וכדלעיל סימן ו':
סעיף ו׳
העומד בתפל' ונזכר שנגע במקום מטונף די בנקיון עפר או צרורות או מחכך ידיו בכותל:
סעיף ז׳
מקום מטונף היינו מקומות המכוסין באדם לפי שיש בהם מלמולי זיעה וכן אם חיכך הראש: הגה ולכן אסור ליגע במקומות אלו בשעה שעומדים בתפלה או עוסק בתורה [כל בו] וכן בצואת האוזן והאף כ"א ע"י בגד [מהרי"ל]:
סעיף ח׳
המשתין לא יתפלל עד שישהא כדי הלוך ד"א משום נצוצות והמתפלל לא ישתין עד שישהא כדי הלוך ד' אמות שכל ד"א תפלתו שגורה בפיו ורחושי מרחשין שפוותי':
סעיף ט׳
הרוקק לא יתפלל עד שישהא ד' אמות. המתפלל לא ירוק עד שישהא ד' אמות ודוקא לרצונו אבל אם נזדמן לו רוק מותר [ע"ל סי' צ"ז]:
סעיף י׳
טוב ליתן צדקה קודם תפלה:
המשנה ברורה על סימן זה אינה מובאת כאן: המהדורה הדיגיטלית ברישיון חופשי שבידינו מתחילה בסימן קפ״ז.
שאלות נפוצות
מה כתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן צ״ב?
סימן צ״ב בשולחן ערוך אורח חיים, ב[object Object]: הנצרך לנקביו ודין רחיצה לתפלה ושאר הכנות לתפלה. יש בו 10 סעיפים, והוא פותח במילים ״היה צריך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפלתו״.
האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.
עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה
מקור הנוסח
- שולחן ערוך אורח חיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Orach Chayim – ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)