שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תרס״ה

אתרוג אסור לאכול בשביעי

2 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   אתרוג בשביעי אסור שהרי הוקצה לכל שבעה ואפי' נפסל אחר שעשה בו מצוה אסור כל שבעת ימים ובשמיני עצרת מותר ובחוצה לארץ שעושים שני ימים טובים של גליות אסור אף בשמיני ומותר בתשיעי ואפי' חל להיות בא' בשבת ויש אוסרים בחל להיות בא' בשבת:

   משנה ברורה (6 סעיפים קטנים)

   (א) אתרוג בשביעי – אפילו לאחר שנעשית בו מצותיה:

   (ב) אסור – באכילה ועיין לעיל בסימן תרנ"ג:

   (ג) לכל שבעה – ואם הפרישו ליום אחד אינו אסור אלא ליום א' בלבד עד הלילה:

   (ד) אף בשמיני – דהוא ספק שביעי. והנה הט"ז העלה דאם נפסל יש להקל בשמיני אבל בקרבן נתנאל חולק עליו וכ"כ בחידושי הריטב"א להחמיר:

   (ה) ואפילו חל להיות וכו' – ולא אסרינן ליה מטעם הכנה כיון שכבר היה בעולם ולא נעשה בו מעשה:

   (ו) ויש אוסרים – ס"ל דגם בזה שייך הכנה כיון שהיה אסור ביומו ועיין בא"ר שכתב דלעת הצורך יש להקל שרוב פוסקים התירו:

2. סעיף ב׳

   הפריש שבעה אתרוגים לז' ימים כל אחד יוצא בו ואוכלו למחר אבל ביומו אסור שהוקצה לכל אותו היום:

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   (ז) למחר – לאו דוקא וה"ה בלילה מותר ובשיטת ריב"ב מסתפק איך דינו לענין ביה"ש:

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה