שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תר״ס
סדר הקיף הבימה
3 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
נוהגים להעלות ספר תורה על [הבימה] ולהקיפה פעם א' בכל יום ובשביעי מקיפים אותה ז' פעמים זכר למקדש: הגה ומוציאין שבעה ס"ת על הבימה ביום שביעי [מהרי"ל] ויש מקומות שמוציאים כל ס"ת שבהיכל [מנהגים] (והכי נוהגין במדינות אלו) שהיו מקיפים את המזבח וההקפות לצד ימין [ובשבת אין מקיפים [טור] ואין מוציאין ס"ת על הבימה] :
משנה ברורה (6 סעיפים קטנים)
(א) ס"ת על הבימה ולהקיפה וכו' – שהיא נשארת לנו במקום מזבח כדאיתא בגמרא (מגילה ל"א) שהשיב הקב"ה לא"א שכל זמן שיהיו קוראין בניך לפני בסדר הקרבנות מעלה אני עליהן כאלו מקריבין לפני וכו':
(ב) שהיו מקיפין את המזבח – ג"כ בכל יום פ"א ובשביעי ז' פעמים:
(ג) לצד ימין – ולפי שהס"ת על הבימה והצבור אנשי מזרח צריכין להפוך פניהם כלפי ס"ת קודם שיתחילו להקיף ואז ממילא הוי צפון ימין שלהם וסדרן בהקפה הוא צפון מערב דרום מזרח והחזן שעומד נגד ההיכל אין מן הנכון שיהפוך פניו מתחלה שיהיה אחוריו נגד ההיכל מ"מ צריך להקיף ג"כ לצפון עם הצבור אף שאצלו הוא דרך שמאל:
(ד) ובשבת אין מקיפים – לפי שגם במקדש לא היו נוטלין ערבה בשבת וכ"ש לפי מנהגינו שאנו מקיפין בלולב אין הלולב ניטל בשבת:
(ה) ואין מוציאין ס"ת – כיון דאין מקיפין [ד"מ]:
(ו) על הבימה – רק פותחין ארון הקודש ואומרים הושענות וכדלקמי' [אחרונים]:
סעיף ב׳
נוהגים להקיף אף מי שאין לו לולב: הגה וי"א שמי שאין לו לולב אינו מקיף וכן נוהגין [טור בשם רש"י ור"ן פ' לולב] וביום שביעי נוטלין הערבה עם הלולב להקיף (ב"י) מי שאירע לו אבל בחג אינו מקיף וכן אבל כל י"ב חודש על אביו ואמו [כל בו] וכן נהגו :
משנה ברורה (3 סעיפים קטנים)
(ז) אינו מקיף – וביום ז' אם אין לולב בעיר יקיפו בערבה [אחרונים]:
(ח) נוטלין הערבה עם הלולב – עיין לקמן סימן תרס"ד ס"ז בהג"ה דיותר טוב שלא לחבר הערבה עם הלולב כלל וכ"כ בשם האר"י ז"ל שלא לחברם כלל עם הלולב רק אחר קדיש תתקבל אז קח בידך הערבה ותחבוט ה' פעמים בקרקע ושל"ה כתב כשמגיע לתענה אמונים אז מניח הלולב ויקח הערבה:
(ט) אינו מקיף – דכתיב ושמחתם לפני ד' אלהיכם שבעת ימים והוא בשעת הקפה [הגר"א]:
סעיף ג׳
יש מי שאומר שאין אומרים הושענא בשבת ולא נהגו כן:
משנה ברורה (1 סעיף קטן)
(י) שא"א הושענא בשבת – טעמם מפני התנוקות שישמעו שאומרים בשבת כמו בחול וילכו גם ליטול לולב ולא נהגו כן דכיון שאין מקיפין בשבת מתברר להם במה שאין מקיפין:
שאלות נפוצות
מה כתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן תר״ס?
סימן תר״ס בשולחן ערוך אורח חיים, ב[object Object]: סדר הקיף הבימה. יש בו 3 סעיפים, והוא פותח במילים ״נוהגים להעלות ספר תורה על [הבימה] ולהקיפה פעם״. מתחת לכל סעיף מובאים דברי המשנה ברורה.
האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.
עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה
מקור הנוסח
- שולחן ערוך אורח חיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Orach Chayim – ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- משנה ברורה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Berurah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)