שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תרכ״ז

דין הישן בסוכה

4 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   (צריך לישב באויר הסוכה) הישן תחת המטה בסוכה אם היא גבוה עשרה טפחי' לא יצא:

   משנה ברורה (3 סעיפים קטנים)

   (א) צריך לישב וכו' – הקדים בזה כדי לידע הטעם בישן תחת המטה דלא יצא שאינו ישן בצל הסוכה אלא בצל אוהל:

   (ב) הישן וכו' – דעיקר ישיבת הסוכה הוא אכילה שתיה ושינה:

   (ג) גבוה עשרה טפחים – מן הארץ עד תחתית המטה גבוה י"ט דע"י שיש תחת המטה אויר י"ט חשיב כאוהל ומפסיק בין הסוכה ואפילו דפנות המטה קצרים מאוד שאין להם אפילו רוחב טפח מ"מ שם אוהל עליה:

2. סעיף ב׳

   הישן תחת הכילה בסוכה אם אינה גבוה עשרה טפחי' או שאין לה גג רחב טפח יצא:

   משנה ברורה (3 סעיפים קטנים)

   (ד) תחת הכילה – הם סדינים הפרוסים סביבות המטה על ארבעה קונדיסין והמטה באמצעה:

   (ה) אם אינה גבוה עשרה טפחים וכו' – אינו חשיב אוהל בפני עצמו. והעשרה טפחים מודדין מארעא אע"פ שאין י"ט מן המטה ולמעלה:

   (ו) או שאין לה גג רחב טפח – עיין במ"א דאפי' באופן זה אם יש בפחות מג"ט סמוך לגג רוחב טפח דהיינו לאחר שירדה מן הכלונס מכאן ומכאן ונתרחבו טפח אין שם מן טפח זה עד הכלונס ג"ט אסור לישן תחתיו לפי שכל פחות מן ג"ט הוא כלבוד וכאלו יש בגגה רוחב טפח ועי"ז שוב נקרא בשם אוהל ונמצא אוהל מפסיק בינו לסכך. עוד כתבו בשם האגודה דאפילו אם אין לה גג רוחב טפח אינו מותר רק כשהסדינים מגיעים לארץ דאם יש אויר הפסק בינם לארץ אפילו רק כשיעור טפח אסור:

3. סעיף ג׳

   העצי' היוצאי' מארבע ראשי המטה אסור לפרוס עליהן סדין ולישן תחתיו אפילו אם אינם גבוהי' עשרה אבל אם אחד יוצא באמצע המטה בראשה והשני במרגלותיה כנגדו ונותנים כלונסות (פי' עצים ארוכים כעין קנה של רומח) מזה לזה מותר לפרוס סדין עליו לישן תחתיו משום דאין לה גג רחב טפח למעלה והוא שלא יהיו גבוהים עשרה טפחים ויש מכשירין אפילו בגבוהים עשרה טפחים:

   משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)

   (ז) העצים היוצאים וכו' – זהו מקרי במשנה קינופות והוא קבוע מאוד ע"כ פוסל אף בפחות מעשרה טפחים ומש"כ אח"כ אבל אם אחד יוצא וכו' זהו נקרא נקליטין. ושלשה דינים יש כאן. כילה וקינופות ונקליטין כילה דלא קביעא לא מיתסרא אלא בתרתי לריעותא שיש לה גג וגבוה עשרה. וקינופות דקביעא מיתסרא אף שאינה גבוה עשרה כיון שעכ"פ יש לה גג [ועיין בפמ"ג שמצדד דהוא מן התורה] ונקליטין אף דלא קביעא כ"כ כקינופות מ"מ קביעי יותר מכילה לכך מיתסרא ג"כ עכ"פ מדרבנן בחדא לריעותא דהיינו כשגבוהים עשרה אע"פ שאין לה גג וזהו לדעה ראשונה ודעה שניה ס"ל דאפילו מדרבנן לא אסרו כיון שאין לה גג דאוהל משופע לא מקרי אוהל כלל:

   (ח) אפילו אם אינם גבוהים עשרה – היינו מן המטה ולמעלה והטעם שהחמירו בזה משום דקביעי בחוזק כמש"כ ואע"ג דמטה ג"כ קבוע מ"מ אינה עשויה לישן תחתיה אלא על גבה לכך לא חשיבה אהל להפסיק כ"א בשגבוה עשרה:

4. סעיף ד׳

   פירס סדין תחת הסכך לנוי אם הוא בתוך ארבעה טפחי' לגג כשרה ואם הוא רחוק ארבעה טפחי' מן הגג פסולה ואם אינו לנוי אע"פ שהוא בתוך ארבעה טפחים פסולה (ויש ליזהר שלא לתלות שום נוי סוכה רק בפחות מארבעה לסוכה) (מהרי"ל) :

   משנה ברורה (7 סעיפים קטנים)

   (ט) פירס סדין וכו' – וה"ה אם עיטרה בשאר מינים שאין מסככין בהם כגון שתלה תחת הסכך כולו מיני אוכלים וכלים נאים כדי לנאותה:

   (י) כשרה – דבטלים הם לגבי הסכך ומותר אפי' לישב תחתיהן:

   (יא) ואם הוא רחוק ד"ט וכו' – דכיון שרחוקים ד"ט מן הסכך חשיבי באפי נפשייהו ולא בטלי גבי סיכוך ונמצא שאינו יושב בצל סוכה אלא בצל נויי סוכה ואפילו אם אותן הנויין חמתן מרובה מצילתן ג"כ אסור ויש שמקילין בשהיה חמתן מרובה מצילתן:

   (יב) פסולה – היינו כשיש בהן שיעור ד' טפחים דהוא כשאר סכך פסול ששיעורו הוא בזה כדלקמן בסי' תרל"ב ואם הוא באמצע פוסל כל הסוכה מטעם זה כמבואר שם:

   (יג) ואם אינו לנוי וכו' – עיין בבה"ל:

   (יד) אע"פ שהוא בתוך ארבעה טפחים – וה"ה אפילו אינו מופלג מן הסכך טפח אלא נקט ד' איידי דרישא:

   (טו) ויש ליזהר וכו' – ר"ל אף דמדינא אין לאסור רק ברוחב ד"ט וכנ"ל מ"מ יש ליזהר לכתחלה אפילו אינו רחב ד' טפחים שיש לחוש שמא יעשה נוי הרבה עד שיהא בהן שיעור זה וישב תחתיו ולפ"ז אין לתלות פירות או כלים וכדומה דבר שפסול לסכך בהן אפילו לנוי אלא בתוך ד"ט לסכך. ומ"מ לענין תליית מנורות בסוכה נגד השלחן א"צ להחמיר שיהיו בתוך ד"ט ואדרבה יותר טוב ונכון להרחיקן מן הסכך כל מה שיוכל:

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה