שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תרכ״ב

סדר תפלת מנחה

4 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   למנחה אומר אשרי ובא לציון ואין אומרים ואני תפלתי אפילו אם חל להיו' בשב': הגה ואין אנו נוהגין לומר אשרי ובא לציון קודם מנחה רק קודם נעילה וכן כתבו קצת רבוותא (מרדכי והגהות מיימוני ס"ס אהבה וסוף הלכות יו"כ וכל בו ומנהגים) ואין אומרים אין כאלהינו ביו"כ (מנהגים) :

   משנה ברורה (5 סעיפים קטנים)

   (א) אשרי – כדי להפסיק בין תפלת מוסף לתפלת המנחה:

   (ב) להיות בשבת – לפי שבשבת אומרים לשבח ישראל שאף שאכלו ושתו מתפללים לא כאו"ה וביוה"כ א"צ לזה:

   (ג) ואין אנו נוהגין – כדי למהר שלא יעבור זמן המנחה ודי בהפסק קריאת התורה:

   (ד) רק קודם נעילה – כדי להפסיק בין מנחה לנעילה:

   (ה) ואין אומרים אין כאלהינו – לפי שבשבת אומרים כן כדי למלאות החסר ממאה ברכות בכל יום וביוה"כ איכא הרבה שבחים וא"צ למלאות בזה גם פטום הקטרת א"צ לומר שהוא כלול בעבודה אבל נראה יותר טוב לאומרו ביחידות שהרי סמני הקטרת לא הוזכרו בעבודה [ט"ז] וגם המ"א כתב שיש לאומרו:

2. סעיף ב׳

   ומוציאין ס"ת וקורים שלשה בפ' עריו' עד סוף הפרשה והשלישי מפטיר ביונה ומסיים מי אל כמוך ומברך לפניה ולאחריה ואם חל בשבת מזכיר בה של שבת וחותם בשל שבת: הגה ואין אומרים על התורה ועל העבודה במנחה (הגמ"יי סוף הלכות י"כ ומהרי"ל ומנהגם והגהות מרדכי) :

   משנה ברורה (5 סעיפים קטנים)

   (ו) וקורין שלשה – ומתחילין מן כמעשה ארץ מצרים פ' ראשונה עד וחי בהם. שניה אלהיך אני ד'. שלישי הוא המפטיר [לבוש]:

   (ז) בפרשת עריות – משום שנפשו של אדם מחמדתן ואם יש אחד שנטמא יחזור בתשובה ומפטיר ביונה שמדבר מן התשובה ועוד שאין יכולין לברוח מן הש"י. אחרונים:

   (ח) והשלישי מפטיר ביונה – ואין אומרים קדיש על הספר רק ח"ק לפני העמוד קודם תפלה [ד"מ]:

   (ט) ומברך לפניה ולאחריה – ר"ל כדרך שבירך בשחרית שאומר גם על התורה ועל העבודה:

   (י) ואין אומרים על התורה וכו' – פי' אנו אין מנהגינו כמ"ש השו"ע אלא אין אומרים כלל על התורה ועל העבודה בין כשחל בשבת בין כשחל בחול רק חותמין מגן דוד והטעם שהרי כבר פסק העבודה מהשחר ובירך עליה שחרית. כשמוציאין הס"ת במנחה אין אומרים על הכל ולא שמע ישראל רק גדלו. בנוסח אבינו מלכנו י"ל רוע גזר בנשימה אחת (כי שייכים להדדי דהיינו שיקרע הוא ית' רוע שיש בגזירה ומה שנשאר בגזירה יהיה לרחמים) והמפסיקים בניגון בין רוע לגזר צריך למחות ובפרט החזנים שלא יעשו כן [ט"ז ע"ש]:

3. סעיף ג׳

   אם חל בשבת אומרים צדקתך ואומרים אבינו מלכנו הגה ובמדינות אלו א"א צדקתך ולא אבינו מלכנו :

   משנה ברורה (3 סעיפים קטנים)

   (יא) אומרים צדקתך – כשאר שבת ואומרים אבינו מלכנו אף שהוא שאלת צרכים הלא הוא שעת גמר דין ואם לא עכשיו אימתי:

   (יב) אין אומרים צדקתך – דכתיב בו משפטיך תהום רבה ואנו מבקשים רחמים לפני השי"ת ביו"כ [לבוש]:

   (יג) ולא אבינו מלכנו – שהוא שאלת צרכים ואין שואלין בשבת ובחול אומרים אם לא שהזמן קצר וצריך למהר כדי להתפלל נעילה ביום וטוב לומר מעט סליחות בנחת מהרבה במרוצה:

4. סעיף ד׳

   אין נושאין כפים במנחה ביום הכפורים וכהן שעבר ועלה לדוכן הרי זה נושא כפיו ואין מורידין אותו:

   משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)

   (יד) אין נושאין כפים וכו' – עיין סימן קכ"ט שם מבואר כל פרטיהן:

   (טו) נושא כפיו – עיין לעיל בסימן קכ"ט בהג"ה דמטעם זה יש נוהגין לומר אלהינו וא"א וכו' וה"ה דיש לומר אז שים שלום ולא שלום רב וכמבואר בסימן קכ"ז בסופו דחד דינא להו. כהן אחד עלה לדוכן ושארי הכהנים עקרו רגליהם בעבודה ועדיין לא עלו טוב הדבר שיצאו מבהכ"נ ולא יעלו עמו [ברכי יוסף]:

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה