דלג לתוכן הראשי
כוונות

שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תרט״ו

יום הכפורים אסור בתשמיש המטה

2 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

  1. סעיף א׳

    יום הכפורים אסור בתשמיש המטה ואסור ליגע באשתו כאילו היא נדה וכן אסור לישן עם אשתו במטה:

    משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)

    (א) ואסור ליגע באשתו – בין בלילה בין ביום וגם לא ירבה עמה בדברים וכן בכל הפרטים שנתבאר ביו"ד סימן קצ"ה:

    (ב) וכן אסור לישן וכו' – אפילו הוא בבגדו והיא בבגדה:

  2. סעיף ב׳

    הרואה קרי בליל יום הכפורים ידאג כל השנה ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן העולם הבא:

    משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)

    (ג) ידאג כל השנה – שמא לא קבלו תעניתו ושמראים לו שהקב"ה אין חפץ בשימושיו ועיין באחרונים שכתבו דהוא דוקא כשלא היה מחמת רוב אכילה ושתיה או מחמת הרהור וכדומה אבל כשיודע שבא מחמת הרהור וכדומה אף דגדול עונו מ"מ אינו בספק מיתה כי הוא בעצמו גרם לו וכן אם עלתה לו שנה אינו מובטח שהוא בן עוה"ב. איתא בספרים דעיקר תיקון למי שנכשל ח"ו בזה שיתחזק מכאן ולהבא בימי חייו בלימוד התורה וזכות התורה תגין עליו וכדאיתא במדרש תנחומא אם חטא אדם ונתחייב מיתה לשמים מה יעשה ויחיה אם למוד לשנות פרק אחד ישנה שני פרקים ואם למוד לשנות דף אחד ישנה שני דפים. [ואם אינו יודע ללמוד יתעסק עכ"פ במידת הצדקה והחסד ויחיה כמו שנאמר רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד עי"ש במדרש] ועיקר לימוד התורה יהיה ע"מ לקיים דהלומד ואינו מקיים נוח לו שלא נברא כמו שאחז"ל וגם לא יהיה בכחה להגין עליו ח"ו:

    (ד) מובטח לו וכו' – שבודאי יש לו זכיות הרבה שהגינו עליו והוא יאריך ימים כדכתיב יראה זרע יאריך ימים. וראוי לתת שבח והודאה על שניתן לו חיים מן השמים [קרבן נתנאל בסוף יומא באות ע"ז ע"ש הנוסח וע"ש מה שכתב מקודם בשם האר"י ז"ל]:

שאלות נפוצות

מה כתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן תרט״ו?

סימן תרט״ו בשולחן ערוך אורח חיים, ב[object Object]: יום הכפורים אסור בתשמיש המטה. יש בו 2 סעיפים, והוא פותח במילים ״יום הכפורים אסור בתשמיש המטה ואסור ליגע באשתו״. מתחת לכל סעיף מובאים דברי המשנה ברורה.

האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה

מקור הנוסח

  • שולחן ערוך אורח חיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Orach Chayim – ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • משנה ברורה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Berurah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)