שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תר״ב

סדר עשרת ימי תשובה

1 סעיף · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   הגה ומתענים למחרת ראש השנה (טור) והוא תענית צבור בכל הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים מרבים בתפלו' ובתחנונים: הגה ואומרים אבינו מלכנו ערב ובוקר מלבד בשבת (טור) ואפילו אם יש מילה שאין אומרים תחנון אפ"ה אומרים אבינו מלכנו (מנהגים) ואומרים בכל יום ג"פ וידוי קודם עלות השחר מלבד בעי"כ שאין אומרים אותו אלא פעם אחד (רוקח) ואין נותנין חרם וכן אין משביעין אדם בב"ד עד אחר יום כפור (מהרי"ל) אין מקדשין הלבנה עד מוצאי יו"כ ושבת שבין ר"ה ליו"כ) המנהג לומר בו צו"ץ :

   משנה ברורה (11 סעיפים קטנים)

   (א) והוא תענית – וכל הלכותיו נתבאר בסימן תק"נ ע"ש במ"ב:

   (ב) בכל הימים וכו' – לבד משבת:

   (ג) מלבד בשבת – ואפילו במנחה של ערב שבת שובה ג"כ אין אומרים אבינו מלכנו:

   (ד) שאין אומרים תחנון – ולא יהי רצון:

   (ה) אומרים א"מ – ואל ארך אפים ולמנצח [ד"מ] במילה אומרים באשמורת בין כסא לעשור זכור ברית אחר והארץ אזכור:

   (ו) ג"פ וידוי – וכן מיום א' דסליחות עד ער"ה כן משמע במנהגים:

   (ז) מלבד וכו' – מפני שעתידין לומר ב"פ במנחה ובמעריב והוא ג"כ יו"ט:

   (ח) חרם – שלא לעורר כחות הדין בזמן ההוא וכן אין משביעין שחוששין ביותר להביא עונש שבועה לעולם ח"ו. ואפשר אפי' אם חייב לקבל בחרם עליו ע"י היפוך וכדומה אפ"ה אין מקבל בחרם עליו עד אחר יוה"כ ומיהו אם רוצה י"ל דהרשות בידו [פמ"ג]:

   (ט) וכן אין משביעין – ועכ"פ מצוה לשפוט להוציא גזילה מתחת ידו וכשיש דין למטה אין דין למעלה:

   (י) עד מוצאי יוה"כ – דקידוש הלבנה יותר טוב כשהוא מבושם ובשמחה ובמדרש איתא שבמוצאי יוה"כ בת קול יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה וגו'. אבל דע דכמה אחרונים הסכימו שיותר טוב לקיים המצוה מקודם כדי שמצוה זו יכריעהו לכף זכות:

   (יא) ושבת שבין וכו' – ונוהגים שאין נער אומר ההפטרה שובה ישראל:

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה