שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תקצ״ז
אם מותר להתענו' בראש השנה
3 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
אוכלים ושותים ושמחים ואין מתענין בר"ה ולא בשב' שובה אמנם לא יאכלו כל שבעם למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניהם:
משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)
(א) אוכלים ושותים ושמחים – ר"ל אף שהוא יום הדין מ"מ מצוה של ושמחת בחגך שייך גם בו שגם הוא בכלל חג כדכתיב תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו ונאמר בנחמיה ח' אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ד' היא מעוזכם:
(ב) ואין מתענין בראש השנה – אם לא בתענית חלום שגם בשארי יו"ט מתענין ע"ז. כתב עט"ז דלכו"ע מותר להתענות בר"ה ולהתפלל עד חצות אע"ג דבשבת ושאר יו"ט אסור וכן איתא לעיל בסימן תקפ"ד ס"א בהג"ה:
סעיף ב׳
יש מקומו' שקבלה בידם שכל מי שרגיל להתענו' בראש השנה ומשנה רגילתו ואינו מתענה אינו משלים שנתו: הגה ומי שאינו ירא לנפשו א"צ להתענות כל ימיו (כל בו ומנהגים) רק צריך התרה כמו שאר נדר. (כל בו) :
משנה ברורה (4 סעיפים קטנים)
(ג) יש מקומות וכו' – המתענה בר"ה ראוי שילמוד כל היום או יעסוק בתחינות ובקשות כדי שיהיה כולו לד' כתבו האחרונים דאף שמבואר לעיל בסימן תקכ"ז ס"כ דהמתענה אסור לבשל לאחרים מ"מ אשה המשרתת בבית בעה"ב שמשועבדת לו [וה"ה אשה שמשועבדת לבעלה לאפות ולבשל בשבילו ואין לה אחר לזה] מותרת לבשל בשבילו:
(ד) שכל מי שרגיל וכו' – היינו ג' פעמים:
(ה) ומשנה רגילתו וכו' – היינו לענין יום אבל אבל בלילה של ר"ה בודאי אסור להתענות לכו"ע כמו בשאר יו"ט:
(ו) רק צריך התרה וכו' – עיין יו"ד סימן רי"ד דמשמע שם דמנהג של מצוה שנעשה כנדר הוא רק כשהורגל בה או אפילו פ"א וחשב בשעת מעשה שינהוג כן לעולם אבל בלא"ה אין נעשה כנדר ע"י שעשאה פ"א:
סעיף ג׳
המתענה פעם אחת בראש השנה תעני' חלום אם היה ביום ראשון צריך להתענו' שני הימים כל ימיו ואם היה ביום שני יתענה כל ימיו יום שני בלבד: הגה וא"צ למיתב תענית לתעניתו דהא יש אומרים דמצוה להתענות בר"ה (תה"ד סי' רמ"ה) וא"א עננו בר"ה כמו שא"א ביו"כ (הגהות מנהגים) :
משנה ברורה (7 סעיפים קטנים)
(ז) תענית חלום – ואם הוא ספק אם הוא מהחלומות שמתענים בשבת אין להתענות:
(ח) שני הימים וכו' – דתרווייהו הן כיום אחד וכמ"ש בסימן ת"ר:
(ט) כל ימיו – ומ"מ מי שאין ירא לנפשו א"צ להתענות וכדלעיל:
(י) יום שני בלבד – אבל יום ראשון לא יתענה כלל לפי שיום הראשון הוא דאורייתא ואינו נגרר אחר יום שני וע"כ צריך לעשות בו אפילו קידוש של שחרית:
(יא) וא"צ למיתב וכו' – אפילו חל בשבת:
(יב) דהא יש אומרים דמצוה להתענות בראש השנה – ואף דאין הלכה כן וכדלעיל בס"א מ"מ עכ"פ לא נחזיק זה לעבירה שיצטרך אח"כ להתענות ע"ז בחול. מי שקיבל עליו להתענות בר"ה אינו דומה למי שקיבל עליו להתענות בשבת ויו"ט דאין קבלתו כלום הכא צריך התרה מאחר די"א דמצוה להתענות בר"ה:
(יג) כמו שאין אומרים ביום הכיפורים – מאחר שהם ימי דין ואין שייך כ"כ לבקש לענות ביום צום התענית:
שאלות נפוצות
מה כתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקצ״ז?
סימן תקצ״ז בשולחן ערוך אורח חיים, ב[object Object]: אם מותר להתענו' בראש השנה. יש בו 3 סעיפים, והוא פותח במילים ״אוכלים ושותים ושמחים ואין מתענין בר"ה ולא בשב'״. מתחת לכל סעיף מובאים דברי המשנה ברורה.
האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.
עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה
מקור הנוסח
- שולחן ערוך אורח חיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Orach Chayim – ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- משנה ברורה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Berurah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)