שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תקע״ז
אם נתרבו הגשמים עד שמטשטשין הקרקע איך מתנהגים
1 סעיף · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
בכל מקום אם רוב גשמים מטשטשים הקרקע ומונעים המחרישה מתריעין ומבקשים רחמים ואם הענין נחפז ואין פנאי להתריע כסדר שאר תעניו' אין גוזרין בו תעני' על הצבור שאין הצבור יכולים להתענו' בכל יום אלא מתריעין בכל יום ובכל תפלה ובהתרעה בפה די ואם היחידים רוצים להתענו' רשאים הם בכך ובהתרעת הפה דהיינו בעננו אבינו עננו אומר יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת רחמים ותכנס להם לפנים משור' הדין ובטובך הגדול רחם עליהם שאין פורעניו' בא לעולם אלא בשביל ישראל והם עמך ונחלתך אשר הוצא' מארץ מצרים ואינם יכולים לקבל לא רוב רעה ולא רוב טובה השפעת עליהם רוב טובה אינם יכולים לקבל כעסת עליהם אינם יכולים לקבל יהי רצון שיהא ריוח בעולם וזכור רחמיך:
משנה ברורה (6 סעיפים קטנים)
(א) בכל מקום – פי' אפילו ארץ הרים שריבוי הגשמים הוא לטובתה מ"מ אם מטשטשים וכו' וכ"ש אם הוא ארץ מצולה שריבוי הגשמים הוא לקלקלה בודאי תמיד מתריעין על רוב הגשמים [טור]:
(ב) ומונעים המחרישה – וה"ה אם מקלקלים ומפסידים בענין אחר [מ"א]:
(ג) מתריעים וכו' – מדסתם משמע דדעתו שיתנהג בזה כסדר כסדר תענית המבואר בסימן תקע"ה ועיין בב"י:
(ד) נחפז – פי' שצריך להתענות רצופות מפני שסכנתו בכל יום כגון עיר שהקיפוה עכו"ם וכה"ג ולפי ענינם אין מקום לתענית בה"ב ובכל יום א"א לגזור תענית על הצבור לפיכך אין גוזרין תענית כלל:
(ה) היחידים רוצים להתענות – אפילו רצופים ולא חיישינן שמא יחלה ויצטרך לבריות [מ"א]:
(ו) בעננו – הנה בד"מ משמע שראוי לומר עננו אחר התפלה בדרך א"ב כמו שאומרים בעשי"ת ולא ראיתי נוהגין כן אלא המנהג במדינותינו שהש"ץ אומר ריצוי זה בשומע תפלה כשיש הרבה גשמים [מפ"מ ומ"א]:
שאלות נפוצות
מה כתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקע״ז?
סימן תקע״ז בשולחן ערוך אורח חיים, ב[object Object]: אם נתרבו הגשמים עד שמטשטשין הקרקע איך מתנהגים. יש בו 1 סעיף, והוא פותח במילים ״בכל מקום אם רוב גשמים מטשטשים הקרקע ומונעים״. מתחת לכל סעיף מובאים דברי המשנה ברורה.
האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.
עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה
מקור הנוסח
- שולחן ערוך אורח חיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Orach Chayim – ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- משנה ברורה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Berurah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)