שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תקי״ט

צירי דלתות מותר להסיר ולהחזיר לצורך י"ט

5 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   מסלקין תריסי [פי' קרשים שנועלין בהם החנויות] חנויות ומחזירין אותם בי"ט כדי שיוציא תבלין שהוא צריך להן ולא ימנע משמחת יו"ט במה דברים אמורים כשיש להם ציר באמצע אבל יש להם ציר מן הצד אסור גזירה שמא יתקע ושאין להם ציר מן הצד כל עיקר אפי' בבית מותר להחזיר:

   משנה ברורה (7 סעיפים קטנים)

   {א} תריסי חנויות – היינו חנויות שאין מחוברין בקרקע אלא עשויות כמין תיבה או מגדל של עץ [וסוגר אותו וכשרוצה לפתחו מסלק הדלת מן הציר ונותנו לפני החנויות ומסדר עליו צרורות רוכלין למכור ולבסוף מצניע את הנשאר בחנות ומחזיר הדלתות למקומן והולך לו] אבל חנויות המחוברין לקרקע יש בהו בנין וסתירה מן התורה כמ"ש סימן שי"ג ואסור לסלק הדלת מן הציר ולהחזירו כמו בשבת:

   {ב} כדי שיוציא וכו' – קאי אדלעיל מה שהתירו לסלק הוא כדי שיוציא וכו' ולהחזירן דשרו משום דאם לא נתיר לו להחזירן לא ירצה לפותחן דיחוש שמא יגנובו מהנשאר בחנות ואתי לאימנועי משמחת יו"ט וכ"ז כשעומדין החנויות מבחוץ [אך צריך ליזהר שלא יזכור סכום המקח בעת הקניה וכדלעיל בסימן תקי"ז וסימן שכ"ג עי"ש] אבל כשעומדין החנויות בבית אסור להחזירן דלא חייש שם לגנבה:

   {ג} ציר באמצע – פי' באמצע הדופן יש חור ויש לדלת שם בליטה כנגדו שתוחבין אותו בחור ואינו נראה כבונה כ"כ ומותר אפילו להחזיר כל צרכו ובלבד שלא יתקע ביתד בחוזק ואם תקע הוי מלאכה גמורה:

   {ד} ציר מן הצד – היינו שבולט ראש אחד מהדלת למעלה כמו יתד וראש אחד כנגדו מלמטה ובמפתן יש חור שתחוב לתוכו ומלמעלה כנגדו יש ג"כ חור:

   {ה} אסור – היינו להחזירו כל צרכו [אחר שנשמט הקרש מהחנות דאלו בפותח ונועל בעוד שהוא קבוע בו ודאי שרי דאל"כ יהא אסור לפתוח ולנעול הבית בשבת] אבל להחזיר מקצתו מותר וכן לסלק מותר:

   {ו} ושאין להם ציר כל עיקר – כצ"ל:

   {ז} אפילו בבית מותר להחזיר – דאף שבבית אין לחוש לגנבה מ"מ מותר שלא אסרו אלא כשיש לו ציר באמצע גזירה משום יש לו ציר למעלה ולמטה שיש לחוש שמא יתקע אבל כשאין לו ציר כל עיקר לא גזרו כלל:

2. סעיף ב׳

   כלים שהם מפוצלים כגון מנורה של חליות וכסא ושלחן שהם חתיכות חתיכו' מעמידים אותם ביום טוב והוא שלא יתקע:

   משנה ברורה (4 סעיפים קטנים)

   {ח} ושלחן וכו' – וה"ה כוס של פרקים:

   {ט} מעמידין וכו' – דאין בנין וסתירה בכלים ולא גזרו בזה שמא יתקע כמו לעיל בסעיף א' גבי חנויות ביש להם ציר מן הצד משום מניעת שמחת יו"ט [הגר"א]:

   {י} אותם ביו"ט – מדסתם משמע דאפילו נתפרקו מבע"י נמי שרי:

   {יא} והוא שלא יתקע – פי' בחוזק ובגבורה. כתב המ"א בשם מהרי"ל עכו"ם שהביא כתב חתום מותר לפתחו ביו"ט אך אם כתוב עליו אותיות או צורות אסור משום מוחק אכן בביאור הגר"א מצדד דבכל גווני אין לפותחו ע"ש:

3. סעיף ג׳

   להתיר ולהפקיע ולחתוך חותמו' שבכלים ושבקרקע ולשכור פותחות כדינם בשבת כך דינם בי"ט: (ועיין לעיל סימן שי"ד סעיף ז') :

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   {יב} סעיף זיין – וסעיף יו"ד ששם מבואר הדין בכל פרטיהם:

4. סעיף ד׳

   לקטום קש או קיסם או תבן או עצי בשמים דינם בי"ט כדינן בשבת (כדאיתא סימן שכ"ב סעיף ד') :

5. סעיף ה׳

   קמטים שעושין הנשים בבתי זרועותיהן ובבתי שוקיהן אסור לעשותן בי"ט משום תקון מנא:

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   {יג} בבתי זרועותיהן וכו' – וה"ה דאסור לעשות קמטים בענק שבצואר שקורין קאלנע"ר בעצים המיוחדים לכך. ואפי' בחה"מ אסור לעשות כל זה כמבואר לקמן בסימן תקמ"א ס"ג:

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה