שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תי״א

מי שהיה ביתו במזרח ונתן העירוב במערב

1 סעיף · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   מי שהיה במזרח ביתו בשדה ואמר לשלוחו לערב לו במערב אם נתן העירוב מהלאה לביתו בענין שהוא רחוק ממנו יותר מאלפים וביתו קרוב לו בתוך אלפים העירוב אינו כלום ונשאר לו שביתת ביתו נתן העירוב בענין שהוא לו בתוך אלפים אע"פ שגם ביתו לו בתוך אלפים קנה שביתה במקום עירובו ולא בביתו:

   משנה ברורה (4 סעיפים קטנים)

   (א) במזרח ביתו בשדה – ר"ל שהיה בשדה במזרח ביתו בעת שקידש עליו היום:

   (ב) ואמר לשלוחו – מבעוד יום:

   (ג) העירוב וכו' אינו כלום ונשאר וכו' – דכיון דקידש עליו היום רחוק מעירובו יותר מאלפים נמצא שאינו יכול לילך וליטלו וכיון דאינו עירוב ממילא נשאר על שביתת ביתו ולא דמי לסימן ת"ט סי"א דאמרינן לא יזוז ממקומו דהתם היה בא בדרך ולא ניחא ליה דליקני שביתה במקומו אבל עומד בביתו או בתחום ביתו ודאי ניחא ליה דליקני שביתה בביתו כשאין עירובו עירוב וי"א דהכא הטעם משום דהשליח פשע שהניח העירוב בחוץ לתחום מהמשלח ויכול לומר לו לתקוני שדרתיך ולא לעוותי והוי ליה כאלו לא עירב כלל ולטעם זה אף אם היה בדרך בכה"ג ג"כ לא הפסיד שביתת מקומו שהיה בה בעת שקידש היום ונראה דלעת הצורך יש לסמוך ע"ז להקל:

   (ד) קנה שביתה וכו' – שהרי עשה שליחותו ונחשב לו האלפים משם:

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה