שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן ת״ה

דין היוצא חוץ לתחום

9 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס להיות כבני העיר ואין לו אלא ארבע אמות מעמידת רגליו ולחוץ:

   משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)

   (א) לא יכנס להיות וכו' – ר"ל דלא תימא דאמה אחת לא חשיב יציאה וממילא הוא כבני העיר:

   (ב) מעמידת רגליו ולחוץ – אבל לצד פנים כלל לא דאף דבודאי לכו"ע יכול לברר הד"א שלו לכל צד שירצה שאני הכא כיון שהתחיל ללכת אל עבר זה נראה כבורר הד"א ממנו ולהלאה. והנה המחבר אזיל לטעמיה בסי' שצ"ו דאין לו רק ד"א אבל לפי מה שהביא הרמ"א שם בהג"ה בשם יש אומרים דיש לו ד' אמות לכל צד והכריעו שם האחרונים כדעה זו א"כ יכול לילך הד"א שלו אף לצד העיר דהיינו אם יצא אמה אחת יוכל לחזור לתוך התחום בשיעור שלש אמות ודע דכל זה אם יצא במזיד אבל אם יצא באונס או מחמת טרדתו שכח ויצא הסכימו האחרונים דכל שלא יצא מן התחום ארבע אמות מותר לו לחזור ולכנוס תוך העיר דבכגון זה אמרינן דכיון שיש לו רשות לחזור לתוך תחומו חשוב כאלו לא יצא כלל מן התחום והרי הוא כבני העיר וכ"ש אם יצא לדבר מצוה דמותר לו לחזור תוך תחומו ומשם לעיר כל שלא יצא מתוך התחום ארבע אמות:

2. סעיף ב׳

   היתה רגלו אחת תוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום יכנס:

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   (ג) יכנס – דבתר רובו שדינן וכיון דלא הוי אלא רגלו אחת חוץ לתחום ועדיין רובו בתוך התחום הלכך יכנס. ולפי מה שכתבנו לעיל דיש לו שיעור ד"א חוץ לתחום גם בזה יהיה הדין אם יצא ע"י אונס ורגלו אחת הוא עדיין בתוך ד"א של התחום חשיב כאלו עדיין לא יצא [א"ר וש"א]:

3. סעיף ג׳

   מי שקידש עליו היום והוא חוץ לתחום העיר אפילו אמה אחת לא יכנס להיות כבני העיר ואינו מהלך אלא אלפי' אמה לכל רוח ממקום שקידש עליו היום:

   משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)

   (ד) והוא חוץ לתחום העיר – דאלו היה בתוך תחום העיר חשוב כבני העיר כיון שדעתו לכנוס לעיר ויש לו כל העיר ואלפים אמה סביבה לכל צד אבל כיון שהחשיך לו אמה אחת חוץ לתחום אין לו אלא אלפים אמה סביב מקומו ששבת שם:

   (ה) להיות כבני העיר – ר"ל אף דמותר לו לכנוס לתוך העיר במקצת דכיון ששבת רק אמה אחת חוץ לאלפים הסמוכים לעיר יש לו לכנוס ג' אמות בתוך העיר דשיעור אלפים מודדין חוץ מארבע אמות ששבת בהן כדלעיל בסי' שצ"ז מ"מ אינו נחשב עי"ז להיות כבני העיר שיהיה מותר לו לילך בתוכה ואלפים סביבה כיון דעכ"פ בעת שקידש היום היה חוץ לתחום העיר [הגר"א]:

4. סעיף ד׳

   מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת מותר לעשות לו מחיצה של בני אדם שעירבו לאותו רוח ויכולי' לילך שם ויעשו סביביו כמו מחיצה ויכנס ביניה' והוא שלא ידעו אותם שנעשית בהם המחיצה שלשם כך נקראו אבל אם יצא לדעת אסור:

   משנה ברורה (6 סעיפים קטנים)

   (ו) שלא לדעת – באונס או ששגג ויצא וה"ה לדבר מצוה:

   (ז) מותר וכו' – ר"ל שעושים לו תקנה שיחזור לתוך תחומו והוא דכיון שיצא אף שאין לו רק ד"א קי"ל דאם היו שם מחיצות מותר להלוך בכל רוחב המחיצות דכולה כארבע אמותיו חשיבא וכמש"כ לקמיה בס"ו ולפיכך כשעושין לו מחיצה של בני אדם סביביו עד תחומו נכנס עי"ז בתחומו וכיון שנכנס בתחומו בהיתר הרי הוא כאלו לא יצא וכדלקמיה בס"ה:

   (ח) מחיצה של בני אדם – ואפי' אם היה אורך המחיצות יותר מאלפים מותר להלך את כולה:

   (ט) ויכנס ביניהם – היינו שיכנס ביניהם עד תוך תחומו וכיון שנכנס לתוך התחום מותר לילך לעירו אף בלא מחיצות וכנ"ל. ולפי מה שכתבנו לעיל סק"ב בשם הפוסקים אף אם לא הגיע המחיצות של בני אדם עד תוך התחום ממש אלא סמוך לתחום פחות מד"א ג"כ שרי דכיון דעכ"פ ד' אמותיו כלים בתוך תחומו מותר לכנס:

   (י) והוא שלא ידעו – עיין בסי' שס"ב שנתבאר שם פרטי הדינים של מחיצות בני אדם:

   (יא) לדעת אסור – שהרי אף אם הוא בתוך מחיצות גמורות אינו רשאי בכה"ג לילך יותר מד' אמות וכדלקמיה בס"ו וכ"ש במחיצות של בני אדם:

5. סעיף ה׳

   מי שהוציאוהו חוץ לתחו' עכו"ם או רוח רעה או שאר כל אונס או ששגג ויצא אין לו אלא ארבע אמות החזירוהו לתוך התחו' כאלו לא יצא והרי כל העיר כארבע אמות כבתחלה וחוצה לה אלפי' אמה לכל רוח אבל אם חוזר לדעת אין לו אלא ד' אמות: הגה וכן אם נכנס לספינה ויצאה הספינה חוץ לתחום וחזרה לאחוריה לנמל שהפליגה משם הרי הוא כאלו לא יצא דהוה ליה כמו שהוציאוהו עכו"ם והחזירוהו (א"ז):

   משנה ברורה (8 סעיפים קטנים)

   (יב) מי שהוציאוהו וכו' – ר"ל דאפי' באופן זה שהיה אנוס בדבר ג"כ אין לו אלא ד"א וכ"ש כשיצא במזיד וכנ"ל בס"א:

   (יג) או רוח רעה – שנטרפה דעתו ואח"כ נשתפה:

   (יד) או ששגג ויצא – אף דכ"ש הוא מדין אונס נקט זה משום סיפא דהחזירוהו מהני אפי' בזה:

   (טו) אלא ארבע אמות – עיין לעיל בסימן שצ"ו בהג"ה איך חושבין הד"א:

   (טז) אם חוזר לדעת וכו' – ר"ל ברצון ובדעת לאפוקי אם שגג וחזר חשיב כאלו החזירוהו:

   (יז) אלא ארבע אמות – ודוקא שלא נכנס לעירו אבל אם נכנס לעירו המוקפת מחיצות הרי היא כולה כד"א וכדלקמיה בס"ח וע"ש מש"כ בזה:

   (יח) נכנס לספינה – מיירי שקנה שביתה ביבשה ונכנס לספינה בשבת סתם לישב בה [ולא להפליג דאי נכנס להפליג הוי כיצא לדעת ואין לו אלא ארבע אמות] ובין כך הפליגה הספינה:

   (יט) חוץ לתחום – ומיירי שהיה אותו המקום שחוץ לתחום פחות מעשרה טפחים וא"כ היה אסור לו להחזיר מדעתו למקום הראשון וכדלעיל בסוף סימן ת"ד אלא משום דחזרה מעצמה לאחוריה מתירין לו:

6. סעיף ו׳

   נתנוהו עכו"ם חוץ לתחום בדיר או בסהר ומערה או בעיר אחרת מוקפת חומה לדירה או שנאנס בשאר אונס או ששגג ויצא חוץ לתחו' ונכנס לאחד מאלו ונזכר והוא בתוכו מהלך את כולו אבל אם יצא חוץ לתחומו לדעת אע"פ שהוא בתוך אחד מאלו אין לו אלא ארבע אמות:

   משנה ברורה (6 סעיפים קטנים)

   (כ) נתנוהו עובדי כוכבים חוץ לתחום וכו' – ר"ל שהוציאוהו מתוך התחום ונתנוהו שם:

   (כא) בדיר – גדר של בהמות שעושין בשדות היום כאן והיום כאן כדי לזבלן בגללי הבהמות וסהר נעשה לבהמות העיר ולא הזכיר כאן שיהיה מוקף לדירה משום דלא בעינן מוקף לדירה אלא בשהיה השטח יותר מבית סאתים וסתם דיר וסהר לא הוי כ"כ ובאם שהיה יותר מב"ס בעינן שיהא מוקף לדירה כגון ששומר הבהמות דר שם:

   (כב) מוקפת חומה לדירה – דעי"ז הוי כרה"י והוי כולה כד' אמות וה"ה לעיירות שאין מוקפות חומה ויש בהן תיקוני עירובין וכמו שכתבנו לעיל בסימן ת"א במ"ב עיי"ש. ודע דה"ה אם הביאוהו עכו"ם בספינה ג"כ אינו מותר מעצמו לצאת מן הספינה אם היא עומדת למטה מיו"ד אלא אם כן כשנכנסה הספינה בתוך היקף מחיצות העיר וי"א דאפילו אם העיר אינה מוקפת במחיצה מצד הנמל עומק מקום המים שבמקום הנמל נחשב למחיצה ועיין במג"א מ"ש בזה בשם מהרי"ל ונתבאר בביאור הלכה:

   (כג) או ששגג ויצא – ר"ל שהיה טרוד בעניניו ומתוך כך לא נתן לבו על תחומו ויצא וכל כה"ג:

   (כד) ונזכר והוא בתוכו – לאפוקי בשנזכר קודם שנכנס ונכנס אין לו אלא ד"א דהרי נכנס לדעת:

   (כה) אע"פ שהוא בתוך אחד מאלו – בין שנכנס מדעתו בין שהכניסוהו עכו"ם לשם כיון שעכ"פ יציאתו מתחום היה מדעת לא אמרינן בזה כולו כד' אמות ועיין בבה"ל:

7. סעיף ז׳

   מי שהפליגה ספינתו בים מהלך את כולה הואיל ושבת באויר מחיצו' ואם נפחתו דפני ספינה בשבת אם היא מהלכת מהלך את כולה ואם היא עומדת אינו מהלך בה אלא ארבע אמות: הגה ואם באמצע יש לו מחיצות עשרה ובראשו אין לו אזלינן בתר אמצעי ואפילו אין לו כלל רק יש בו לחקוק עשרה דאמרינן חוקקין להשלים (א"ז):

   משנה ברורה (10 סעיפים קטנים)

   (כו) מי שהפליגה וכו' – מיירי שבא בע"ש סמוך לחשיכה לנמל מקום שהספינה גוששת למטה מעשרה טפחים והיה בדעתו לצאת מן הספינה ולכנוס לעיר ונמצא שקנה שביתה ביבשה ובא רוח והפליג את הספינה חוץ לתחום במקום שהיו המים פחותים מעשרה טפחים מן הקרקע ולפי המבואר לעיל בסימן ת"ד אסור לו לצאת מן הספינה דאין לו אלא ד"א אפ"ה בספינה גופא מהלך את כולה דכארבע אמות דמיא הואיל ומוקפת מחיצות:

   (כז) מהלך את כולה – אפילו כשהיא עומדת:

   (כח) הואיל ושבת באויר מחיצות – הלשון מגומגם ולאו דוקא הוא דלפי המבואר לעיל בס"ו אם הפליגה ספינתו שלא מדעתו והביאתו לתוך עיר המוקפת מחיצות שלא שבת בה או שנתנוהו עכו"ם לתוך ספינה אחרת נמי מהלך את כולה כיון שיציאתו באונס היתה אלא עיקר הכונה הוא הואיל והוא באויר מחיצות לאפוקי כשנפחת וכדמסיים:

   (כט) ואם נפחתו וכו' – ולא נשארו גבוה י"ט דבטל שם מחיצות עי"ז וה"ה אם נפרץ במקום אחד פרצה ביותר מעשר אמות ברחבה או שהיה פרוץ מרובה על העומד דבכל אלה בטל מינה שם רה"י [אחרונים]:

   (ל) מהלכת – דבמהלכת לא שייך לומר דיוצא מארבע אמות שלו בהליכתו דבכל שעה עומד בארבע אמות אחרים דספינה נוטלתו תמיד מארבע אמותיו לארבע אמות אחרים [גמרא]:

   (לא) עומדת – חוץ לתחום במקום שהוא נמוך למטה מעשרה טפחים דלמעלה מי"ט הלא נקטינן דאין בו איסור תחומין ומותר להלך כמה שירצה אפילו בלא מחיצות כלל ועיין בסימן רמ"ח ס"ב במש"כ מה נקרא למטה מעשרה:

   (לב) ובראשו וכו' – כגון שהיא עמוקה באמצעיתה ובראשה היא משופעת והולכת כלפי מעלה כדרך ספינות קטנות אפ"ה הוי כולה רה"י דמה שבראשה יש עליה דין חורי רה"י דכרה"י הוא כדלעיל בסימן שמ"ה:

   (לג) ואפילו אין לו כלל – שגם באמצעיתו אין עמוק עשרה:

   (לד) לחקוק – דהיינו עובי הנסרים שבקרקעיתה יש בהם לחקוק כדי שיעור להצטרף עם המחיצות להשלים לגבוה עשרה:

   (לה) חוקקין – ואף דקי"ל אין חוקקין להשלים שאני הכא דהוא בכלל מה דאמרינן [בסימן שע"ב ס"ו] גידוד חמשה [היינו תל גבוה חמשה] ומחיצה חמשה מצטרפין לשיעור י' טפחים:

8. סעיף ח׳

   יצא לדעת והחזירוהו עכו"ם אין לו אלא ד' אמות ומיהו אם החזירוהו לעירו (המוקפת מחיצות לדירה) (הרא"ש פרק מי שהוציאוהו ורבינו ירוחם חי"א וא"ז) כולה כד' אמות ואפי' יצא לדעת וחזר לדעת (וע"ל דין סתם עיירות סימן ת"א):

   משנה ברורה (6 סעיפים קטנים)

   (לו) והחזירוהו – לתחומו:

   (לז) אלא ד"א – דבעינן שיהיה היציאה והחזרה באונס וכנ"ל בס"ה:

   (לח) לעירו – ששבת בה מבע"י אבל אם הוליכוהו לעיר אחרת אין לו אלא ד"א כיון שיצא מתחומו לדעת וכמו שכתב בסעיף ו':

   (לט) המוקפת מחיצות – עיין בביאור הלכה מ"ש בזה:

   (מ) לדירה – וה"ה אם מבואותיה מתוקנים בצורת הפתח וכנ"ל:

   (מא) כולה כד"א – כיון ששבת בה מבעוד יום. ומ"מ אסור לו לצאת חוצה לו אפילו אמה אחת כיון דעכ"פ יצא מדעת הפסיד תחומו:

9. סעיף ט׳

   פירות שהוציא חוץ לתחום והחזירם אפי' במזיד לא הפסידו מקומם שכל העיר להם כד"א וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח כבתחלה אם הוא יו"ט ואם הוא שבת מותרין באכילה במקומם אפי' לאותו ישראל שהחזירם לצרכו במזיד מ"ט אנוסים הם וכל זמן שלא הוחזרו והם חוץ למקומם אם הוציאן בשוגג מותרים לאכלם ואסור לטלטלם חוץ לד' אמות ואם הוציאם במזיד אסור לאכלם אפי' מי שלא הוציאם ויש מתירים למי שלא הוציאם:

   משנה ברורה (11 סעיפים קטנים)

   (מב) אפילו במזיד – ר"ל אף דלגבי אדם קי"ל לעיל דאם היציאה היה במזיד הפסיד מקומו ואין לו אלא ד"א פירות לא הפסידו מקומן שהיה להם בין השמשות שאנוסים הם ביציאתם ובחזירתם וכדלקמיה:

   (מג) אם הוא יו"ט – שמותר להוליכן בכל התחום דבשבת הלא אסור להעבירן ד"א אפילו בתוך התחום [אם לא שהיה עיר מעורבת שאז מותר לטלטלן בכל העיר]:

   (מד) ואם הוא שבת וכו' – ר"ל דגם בשבת איכא נ"מ עכ"פ לענין אכילה:

   (מה) במקומן – ר"ל במקום שהחזירן בתוך התחום בארבע אמותיהן:

   (מו) ואפילו לאותו ישראל וכו' – ואע"ג דהבא מחוץ לתחום אסור למי שבא בשבילו שאני הכא שהוחזרו למקום ששבתו בין השמשות:

   (מז) אנוסים הם – ר"ל דאף שהוציאן האדם במזיד הפירות עצמן אנוסים הם ביציאתן ובחזירתן והרי הן כאדם שהוציאוהו באונס והחזירוהו לעיל בס"ה וכן לענין היתר אכילה הותרו נמי ע"י חזירתן:

   (מח) מותרין לאכלם – שם בין לאנשים אחרים שנמצאים שם במקום הפירות ובין להמוציא בעצמו:

   (מט) ואסור לטלטלם חוץ לד"א – וכמבואר לעיל בס"ה גבי אדם דאפילו יצא שלא לדעת אין לו אלא ד"א:

   (נ) אסור לאכלם – אבל לטלטלם מותר בארבע אמותיהן וכ"ז אם היו ע"פ השדה אבל אם הביאן בעיר המוקפת מחיצות אע"ג דעבד איסורא מ"מ מותר לטלטלן בכל העיר כולה בין שהוציאן שוגג בין שהוציאן מזיד:

   (נא) אפילו מי שלא הוציאם – ואע"ג דפירות שהביא עכו"ם מחוץ לתחום אינו אסור רק למי שהובאו בשבילו הכא כיון דאיתעביד איסורא ע"י ישראל חמיר טפי:

   (נב) למי שלא הוציאם – ודוקא אם לא הוציאו בשבילו דאל"ה גם לדעה זו אסור ולדינא קי"ל כדעה ראשונה דאפילו למי שלא הוציאו בשבילו ג"כ אסור לאכול דהיא דעת רוב הפוסקים [א"ר]:

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה