שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן שצ״ג

דיני עירוב ביום טוב שחל בערב שבת ודין בין השמשו' לערב

3 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   אין מערבין עירובי חצירו' ושיתופי מבואו' בי"ט שחל להיות בע"ש ואם שכח ולא עירב מערב יום טוב וחלו שני ימים טובים ביום החמישי ויום ששי יערב בי"ט על תנאי שיאמר אם היום חול יהא זה עירוב ואם היום קודש אין בדברי כלום ולמחר יאמר אם היום קודש הרי עירבתי מאתמול ואם היום חול יהא זה עירוב והני מילי בשני י"ט של גליות אבל בשני ימים טובים של ר"ה לא דכיומא אריכתא דמי (ועיין לקמן סי' תקכ"ח):

   משנה ברורה (8 סעיפים קטנים)

   (א) אין מערבין וכו' – מפני שנראה כמתקן ביו"ט לצורך מחר ואם שכח ועירב יש להסתפק אם מהני [פמ"ג]:

   (ב) ביו"ט שחל להיות בע"ש – בין שחל שני הימים יום ה' וי"ו או וי"ו ושבת אלא יניח מעיו"ט:

   (ג) ואם שכח ולא עירב – פי' ביו"ט דעלמא ולא בע"ש:

   (ד) על תנאי – ובלא ברכה. ברכ"י בסי' תקכ"ח:

   (ה) יהא זה עירוב – לצורך שבת [ט"ו]:

   (ו) ולמחר יאמר – על אותו הפת שאם יאמר על פת אחר יצטרך לשמור גם הפת הראשון שיהיה קיים עד שחשכה ליל שבת דשמא יום אתמול היה חול וחל עירובו וצריך שיתקיים עד כניסת שבת:

   (ז) בשני ימים טובים של גליות – דמן התורה קדוש רק יום אחד והשני משום ספיקא:

   (ח) ועיין לקמן סי' תקכ"ח – דשם מבואר דאיסור הנחת ע"ח ביו"ט שחל להיות בע"ש הוא אפילו אם הניח עירובי תבשילין:

2. סעיף ב׳

   א' עירובי חצירו' וא' שתופי מבואו' מערבין אותם בין השמשו' ואפילו אם כבר קיבל עליו תוספ' שבת ויש אוסרים אם קיבל עליו תוספת שבת:

   משנה ברורה (4 סעיפים קטנים)

   (ט) מערבין אותם בין השמשות – עיין לעיל סימן רס"א ס"א במ"ב ובה"ל מה שכתבנו שם:

   (י) ואפי' אם כבר וכו' – ר"ל שכבר קבל עליו קודם שנעשה בין השמשות דאיכא תרתי לריעותא אפ"ה שרי:

   (יא) ויש אוסרים אם קבל וכו' – ולדידהו אסור מפני הקבלה אפילו עדיין לא הגיע זמן בין השמשות וטעמם דכיון שקבל עליו בפירוש חמור ד"ז יותר מזמן בין השמשות דאתיא ממילא:

   (יב) קיבל עליו תוספת שבת – מביאור הגר"א משמע שמצדד לדינא כדעה זו ועיין לעיל בסימן רס"א ס"ד בבה"ל ד"ה אין מערבין:

3. סעיף ג׳

   עירב לשנים לאחד מבעוד יום ונאכל העירוב בין השמשו' ולא' עירב בין השמשות שניהם קנו עירוב שלאותו שנאכל עירובו בין השמשו' אנו חושבין אותו לילה ולאותו שהניח עירובו בין השמשו' חושבים אותו יום אבל אם עירב עליו בין השמשו' ונאכל עירובו בין השמשו' אסור:

   משנה ברורה (4 סעיפים קטנים)

   (יג) עירב לשנים – היינו ששנים עשוהו שליח לערב בשבילן:

   (יד) אנו חושבים אותו לילה – וכבר חל העירוב:

   (טו) חושבין אותו יום – והניח בזמנו ואף שהאיש הזה נעשה שליח בעד שניהם וסותרין אלו לאלו מ"מ כיון דעירובי חצרות מלתא דרבנן היא תלינן לקולא לכל אחד ואחד משום דספיקא דרבנן לקולא [גמרא]:

   (טז) אבל אם עירב וכו' – דכולי האי לא מקילינן לחלק הזמן בין השמשות גופא לאיש אחד דהיינו לענין הנחה לשוייה כיום ולענין אכילה לשוייה כלילה:

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה