דלג לתוכן הראשי
כוונות

שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן שע״ח

דין חצרות פתוחות זו לזו

5 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

  1. סעיף א׳

    שלש חצירו' פתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים ועירבה כל אחת מהחיצונות עם האמצעי' והחיצונו' לא עירבו יחד החיצונות אסורות זו עם זו והאמצעי' מותרת עם כל אחת מהן והן מותרות עמה במה דברים אמורים כשנתנה אמצעי' עירובה בזו ועירובה בזו או שנתנו החיצונות עירובן באמצעי' בשני בתים אבל אם נתנו שתי החיצונו' עירובן באמצעי' בבית א' שלשתן מותרות זו עם זו:

    משנה ברורה (6 סעיפים קטנים)

    (א) פתוחות זו לזו – דאל"ה לא היו יכולין לערב יחד:

    (ב) ופתוחות לר"ה – וה"ה כשפתוחות למבוי. וכתבו האחרונים דה"ה אם החיצונה לבד פתוחה לר"ה או למבוי ואמצעית יש לה דריסת הרגל עם הפנימית השניה שלפנים הימנה נמי דינא הכי דכל אחת שריא עם האמצעית אפילו החיצונה הפתוחה לר"ה ואין הפנימית יכולה לאסור עליה דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה כדלקמיה ס"ב:

    (ג) עירובה בזו ועירובה בזו – דאז דיורי האמצעית בחיצונה ואין דיורי חיצונה באמצעית למהוי כולהו כי חדא אבל אם נתנו עירובן באמצעית הוי כאלו כולן דרין באמצעית:

    (ד) בשני בתים – ואפילו מלאוהו לכלי אחת ואייתר ונתנו אח"כ לכלי אחר דבכה"ג היה מהני אם היו נותנים אותו בבית אחד כמ"ש סימן שס"ו ס"ד אבל אם נתנו בשני בתים לא משתרי החיצונות זו בזו כיון דלא מיחברי אהדדי:

    (ה) בבית אחד – והיינו בכלי אחד או דמליא למנא ואייתר [אחרונים]:

    (ו) שלשתן מותרות – דהוי כאלו עירבו יחד:

  2. סעיף ב׳

    שתי חצרות זו לפנים מזו ופנימי' פתוחה לחיצונה והחיצונה למבוי ויש לפנימי' דריכת רגל על החיצונה אם עירבה פנימי' לעצמה ולא החיצונה או שעירבה כל אחת לעצמה ושכח א' מן החיצונה ולא עירב פנימי' מותרת והחיצונה אסורה עירבה חיצונה ולא פנימית או שעירבה כל אחת לעצמה ושכח א' מהפנימי' ולא עירב שתיהן אסורות עירבה כל אחת לעצמה כל אחת מותרת בחצרה:

    משנה ברורה (7 סעיפים קטנים)

    (ז) ופנימית פתוחה וכו' – ובכל אחת יש בע"ב האוסרין זה על זה:

    (ח) לעצמה – היינו עם בע"ב שבתוכה:

    (ט) פנימית מותרת – שהרי יכולה לסגור פתחה ואין יכולין לעכב עליה בני החיצונה:

    (י) והחיצונה אסורה – שהאחד שלא נתן חלק בעירוב אוסר על השאר אם לא שיבטל את חלקו להם:

    (יא) שתיהן אסורות – דקי"ל רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה כשיש לו דריסת רגל שם אם לא שיבטל את רשותו לבני הפנימית וגם רשות דריסת הרגל שיש לו בחיצונה לבני חיצונה:

    (יב) כל אחת וכו' – דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה:

    (יג) מותרת בחצרה – ר"ל שאין הפנימי אוסר על בני החיצונה אף שיש לו דריסת הרגל עליו:

  3. סעיף ג׳

    עירבו ביחד ונתנו עירובן בחיצונה ושכח א' בין מן הפנימי' בין מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות עד שיבטל רשותו ואם נתנו עירובן בפנימי' ושכח א' מן הפנימי' ולא עירב שתיהן אסורות אבל אם שכח א' מן החיצונה ולא עירב פנימית מותרת:

    משנה ברורה (4 סעיפים קטנים)

    (יד) שתיהן אסורות – שאם השוכח הוא אחד מן הפנימית בודאי אוסר על החיצונה כיון שאוסר במקומו ואפילו אם השוכח מן החיצונה אז החיצונה ודאי אסורה וגם הפנימית אסורה אף שאין לחיצונה דריסת הרגל עליה דכיון שעירבו יחד הרי היא כמו שדרה בחיצונה ואוסרת עליה ולא מהני בזה שיסתלקו מבני החיצונה ותסגור פתחה דהא ליתה לעירובה גבה ועיקר העירוב משום דירה דהוי כאלו דר במקום העירוב:

    (טו) עד שיבטל רשותו – ר"ל לשתי החצירות וכמבואר בסי' שפ"א:

    (טז) שתיהן אסורות – דכחדא חשיבא אם לא שיבטל רשותו לשני החצרות אבל אם יבטל רק לבני הפנימי לא מהני אפילו אם ירצו להסתלק מהחיצונה ולסגור פתחה [אחרונים]:

    (יז) פנימית מותרת – דיכולה היא להסתלק מהחיצונה דאחדא לדשא ומשתמשת דהא עירובה אצלה ואע"ג דמתחלה נשתתפו יחד יכולה לחזור בה ולומר לה לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי כי לא היה בדעתי שיעוות אחד מבני חצרך ולא יתן חלק בעירוב:

  4. סעיף ד׳

    אם יחיד דר בפנימי' ויחיד בחיצונה או שנים בחיצונה ועירבו אין היחיד שבפנימי' אוסר על החיצונה: הגה וה"ה רבים שהם כיחיד ואינן צריכין לערב כדרך שנתבאר לעיל סימן ש"ע (המגיד פ"ד):

    משנה ברורה (3 סעיפים קטנים)

    (יח) או שנים בחיצונה ועירבו – היינו אותם השנים לבד אבל לא עם הפנימית ואשמועינן בזה דלא תימא דגזרינן משום שיסברו שיש שנים בפנימית כמו בחיצונה ונבוא להתיר גם בזה והתם בודאי אסור מדינא דהוי רגל האסורה במקומה:

    (יט) אין היחיד שבפנימית וכו' – ר"ל אף שלא עירבו יחד דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה:

    (כ) רבים שהם כיחיד – היינו שהיו בפנימית האב עם בניו שמקבלים ממנו פרס וכל כיוצא בהם ע"ש בסי' ש"ע:

  5. סעיף ה׳

    שלשה חצרו' זו לפנים מזו ויחיד בכל אחת אע"פ שרבים דורסים בחיצונה אינם אוסרים שכל אחת מותר' במקומה ואם היו שנים בפנימי' ולא עירבו הרי הם אוסרים על היחידים שבאמצעי' ושבחיצונה זה הכלל רגל האסור' במקומה אוסר' שלא במקומה ורגל המותרת אינה אוסר' שלא במקומה:

שאלות נפוצות

מה כתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן שע״ח?

סימן שע״ח בשולחן ערוך אורח חיים, ב[object Object]: דין חצרות פתוחות זו לזו. יש בו 5 סעיפים, והוא פותח במילים ״שלש חצירו' פתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים״. מתחת לכל סעיף מובאים דברי המשנה ברורה.

האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה

מקור הנוסח

  • שולחן ערוך אורח חיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Orach Chayim – ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • משנה ברורה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Berurah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)