שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן של״ג
שלא לפנות אוצר בשבת
3 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
אוצר של תבואה או של כדי יין אע"פ שמותר להסתפק ממנו אסור להתחיל בו לפנותו אלא לדבר מצוה כגון שפינהו להכנסת אורחים או לקבוע בו בית המדרש וכיצד מפנהו אם היה האוצר גדול מפנה ממנה חמשה קופות (שבכל קופה שלש סאים) (הגהות מרדכי ור"ן פרק מפנין) לא היה בו אלא חמשה קופות מפנה מהם ארבעה אבל כולו לא יפנה שמא יבא להשוות גומות: הגה וכל שבות שהתירו משום צורך מצוה מותר ג"כ לצורך אורחים ולא מקרי אורחים אלא שנתארחו אצלו בביתו או שזימן אורחים שנתארחו אצל אחרים (תרומת הדשן סי' ע"ב) אבל כשזימן חבירו לסעוד אצלו לא מקרי אורחים ואינה סעודת מצוה רק סעודת רשות:
משנה ברורה (9 סעיפים קטנים)
(א) שמותר להסתפק ממנו – למאכלו ולמאכל בהמתו שאינו מוקצה דקי"ל כר"ש דלית ליה מוקצה אלא בגרוגרות וצמוקים שהניח ליבשן משום דדחינהו בידים ולא חזיין עד שיתייבשו וכמ"ש בסי' ש"י ס"ב מ"מ אם אינו רוצה להסתפק ממנו אלא להתחיל בו לפנותו אסור לעשות כן לדבר הרשות והטעם משום טרחא או משום עובדין דחול:
(ב) אסור להתחיל וכו' – היינו אפילו פחות מד' וה' קופות ומשמע דאם התחיל מע"ש שרי לפנותו בשבת פחות מד' וה' קופות אף לדבר הרשות:
(ג) לפנותו – אבל מותר לעשות שביל ברגליו לכאן ולכאן דרך הליכתו ויציאתו דזה לא הוי בכלל פינוי:
(ד) לדבר מצוה – ואפילו בענין שיש בו טורח יותר כגון להגביהם ולשלשלם בחלונות שבכותל או להורידם בסולמות או לטלטלם מגג לגג:
(ה) חמש קופות – ולא יותר משום טרחא וכנ"ל בסק"א:
(ו) שמא יבוא וכו' – היינו שמא יראה גומות בקרקעות האוצר ויבוא להשוותם ואפילו אין שם אלא ג' או ד' קופות אסור [א"ר]:
(ז) וכל שבות וכו' – עיין סימן ש"ז ס"ה:
(ח) לצורך אורחים – שבעה"ב המזמנם עושה מצוה וכמו שאחז"ל דגדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה:
(ט) אבל כשזימן וכו' – ומ"מ אם מזמין חבירו שיבוא לכבוד האורח אז גם הוא נחשב כאורח לענין דשרי לפנות בשבילו ואם הסעודה בעצמה היא סעודת מצוה ודאי פשיטא דשרי לפנות לפי חשבון כולם:
סעיף ב׳
כשמפנה אלו ארבעה או חמשה קופות לא יחלקם בקופות קטנות להוליכם בהרבה פעמים כדי להקל המשאוי מפני שמרבה בהילוך ואוושא מילתא טפי:
סעיף ג׳
אלו ד' או ה' קופות שמפנה היינו לאורח א' ואם באו לו הרבה מפנה כשיעור הזה לכל אורח ואורח ובלבד שלא יפנה א' לכולם דאיכא טירחא יתירא אלא כל א' יפנה לעצמו או אחר יפנה בעדו: הגה חביות של יין שהובאו על עגלה אסור להורידן בשבת אם לא לכבוד אורחים או לצורך מצוה דהוי כמפנה האוצר (א"ז):
משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)
(י) שהובאו – אפילו בע"ש [דאל"כ בלא"ה אסורין משום שמא בא מחוץ לתחום וכדלעיל בסימן שכ"ה] ודעתו מבע"י בפירוש לשתות מהם אפ"ה אסור להורידן משום עובדא דחול או טרחא יתירא אלא ימשוך שם ממנו כשהוא עומד על העגלה ואם אי אפשר בענין אחר והוא צריך לשתות ממנו שרי לפורקן דמפני כבוד השבת הוא בכלל דבר מצוה [אחרונים]:
(יא) לכבוד אורחים – ואפ"ה אם הוא יותר מט"ו סאין אסור כמ"ש בס"א לענין אוצר. ט"ו סאין הוא אם החבית אמה על אמה ברום אמה וג' אצבעות [מ"א] ואם הוא מקום פסידא אם מותר בזה אמירה לא"י עיין בסי' ש"ז ס"ה ובסימן של"ד ואם הא"י מעצמו פורקן בשבת א"צ למחות בידו [פמ"ג]:
שאלות נפוצות
מה כתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן של״ג?
סימן של״ג בשולחן ערוך אורח חיים, ב[object Object]: שלא לפנות אוצר בשבת. יש בו 3 סעיפים, והוא פותח במילים ״אוצר של תבואה או של כדי יין אע"פ״. מתחת לכל סעיף מובאים דברי המשנה ברורה.
האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.
עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה
מקור הנוסח
- שולחן ערוך אורח חיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Orach Chayim – ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- משנה ברורה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Berurah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)