דלג לתוכן הראשי
כוונות

שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן רע״ט

דיני טלטול הנר בשבת

7 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

  1. סעיף א׳

    נר שהדליקו בו באותו שבת אע"פ שכבה אסור לטלטלו וכן מותר השמן שבנר שהדליקו בו באותו שבת אסור לטלטלו להסתפק ממנו באותו שבת:

    משנה ברורה (3 סעיפים קטנים)

    (א) אע"פ שכבה וכו' – והיינו אפילו לא נשאר בו שמן כלל והטעם דכיון דביה"ש היה אסור בטלטול לפי שנעשה הנר והשמן והפתילה בסיס לשלהבת שהוא דבר האסור בטלטול ומיגו דאיתקצאי לביה"ש איתקצאי לכולי יומא וזהו הנקרא בגמרא מוקצה מחמת איסור דקי"ל ביה לאיסורא. אם יש אימת א"י עליו ע"י הנר [כמו שהיה בזמן האמוראים שהיתה אומה אחת שהיו מקפידין ביום חגם על ישראל שמדליקין נר באותו היום וכל כה"ג] מותר לטלטלו לאחר שכבה [ש"ג וכן הסכים בספר תו"ש ודלא כמ"א ומפמ"ג משמע שאם ירא שיכהו או שאר הפסד ממון לכו"ע שרי]:

    (ב) מותר השמן שבנר – וה"ה מותר הנר העשוי מחלב ושעוה שהדליקו בו באותה שבת וכבה [אחרונים]:

    (ג) לטלטלו ולהסתפק ממנו וכו' – דהואיל והוקצה בתחלת כניסת השבת דהיינו שבביה"ש כשהיה דולק היה אסור להסתפק ממנו דהמסתפק משמן שבנר חייב משום מכבה וכדלעיל ברס"י רס"ה איתקצאי לכולי יומא שלא להסתפק ממנו אף אחר שכבה וכיון שאסור ליהנות ממנו כל יום השבת ממילא אסור ג"כ לטלטלו דאינו ראוי לכלום ומלבד זה בטלטול גופא הוקצה בבין השמשות שנעשה הכל בסיס להשלהבת וכדלעיל בריש סק"א:

  2. סעיף ב׳

    נר זה שאמרנו שאסור לטלטלו אפי' לצורך גופו ולצורך מקומו אסור ויש מי שהתיר ולא נראה דבריו: הגה וי"א דמי שהוא איסטניס והנר מאוס עליו מותר להוציאו דהוי לדידיה כגרף של רעי והמחמיר לא הפסיד (מרדכי ריש ביצה):

    משנה ברורה (5 סעיפים קטנים)

    (ד) אפילו לצורך וכו' – ולא דמי לשאר כלי שמלאכתו לאיסור דמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו וכמו דאיתא בסימן ש"ח ס"ג דהכא כיון דבביה"ש היה אסור לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו דהיה בסיס להשלהבת וכנ"ל מיגו דאיתקצאי לביה"ש לגמרי איתקצאי לכולי יומא לגמרי ואין חילוק בכל זה בין הנר שהדליקו בו השמן ובין המנורה שהדליקו בה הנרות דגם הוא נעשה בסיס להנרות:

    (ה) איסטניס – והב"ח ומ"א פסקו דאף מי שאינו איסטניס אם הוא אומר שמאוס עליו שרי לסלקו מעל השלחן ומשמע בב"ח דלא הקיל אלא בנר של חרס שהוא מאוס בודאי וכדלקמן בס"ו וה"ה של עץ אבל של מתכת לא מאיס ובדה"ח משמע דיש להחמיר באינו איסטניס וכדעת ההג"ה:

    (ו) מאיס עליו – היינו שאינו יכול לסבול שיהא מונח אצלו לאחר שכבה או למחר ביום:

    (ז) להוציאו – היינו כשהוא מונח במקום ישיבתו שרי להוציאו משם אבל אם הוא מונח במקום אחר גם האיסטניס אסור לטלטלו ממקום למקום לכו"ע [אחרונים]:

    (ח) והמחמיר לא הפסיד – צ"ל והמחמיר יחמיר והמיקל לא הפסיד:

  3. סעיף ג׳

    לטלטל נר ע"י שנותנין עליו לחם בשבת אסור ואם נתן עליו הלחם מבעוד יום יש מי שמתיר לטלטלו בשבת על ידי לחם זה ואין לסמוך עליו:

    משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)

    (ט) אסור – הטעם דהא מ"מ כבר איתקצאי בביה"ש דעדיין לא היה בו אז לחם ומיגו דאיתקצאי בביה"ש וכו':

    (י) הלחם – היינו אם הלחם הוא חשיב אצלו יותר מהשמן וה"ה אם מניח שאר דבר חשוב דאז אמרינן כיון דהנר נעשה בסיס לאיסור דהוא השמן ולהיתר וההיתר חשוב טפי ולכך שרי כמ"ש סימן ש"י ומ"מ סיים המחבר שאין לסמוך ע"ז והטעם דכיון דהמנורה עיקר עשייתה בשביל השלהבת לכן נעשית תמיד טפל ובסיס להשלהבת ולא ללחם ושארי דברים אחרים אף שהם חשובים יותר [מ"א]:

  4. סעיף ד׳

    אם התנה מע"ש על נר זה שיטלטלנו משיכבה מותר לטלטלו אחר שכבה: הגה וי"א דלא מהני תנאי וכן נוהגין במדינות אלו ודין התנאי ע"ל סי' תרל"ח (הגהות אשירי פ' כירה ור"י ח"ב כל בו) ונוהגין לטלטלו ע"י עכו"ם ואין בזה משום איסור אמירה לעכו"ם הואיל והמנהג כך הוי כאלו התנה עליו מתחלה ושרי כנ"ל:

    משנה ברורה (4 סעיפים קטנים)

    (יא) אם התנה וכו' – משום דנר עשוי להכבות משו"ה מהני ביה תנאי אבל בשאר בסיס לדבר האסור אף לדעה ראשונה לא מהני תנאי להתנות כשיסתלק הדבר איסור מן הבסיס שיהא מותר להשתמש [מ"א וש"א] ועיין לקמן בסימן תקי"ח בבה"ל:

    (יב) ודין התנאי ע"ל וכו' – היינו לענין שיעשהו קודם בה"ש כמבואר שם אבל הכא אינו יכול לומר אפילו לדעה ראשונה איני בודל מהנר כל בין השמשות כמו התם דהא ביה"ש הוא דולק וע"כ אסור לטלטלו [מ"א] ומדברי הגר"א בביאורו דכתב דסברא הראשונה ס"ל כגירסת הרי"ף שם בביצה דף ל' משמע לכאורה דמהני ג"כ באומר איני בודל כידוע שיטת הרי"ף שם:

    (יג) לטלטלו ע"י א"י – היינו אפילו אם אינו צריך לו לצורך גופו ומקומו רק שלא יגנב או שלא יפסד [אחרונים]:

    (יד) הוי כאלו התנה – ר"ל דלטלטלו ע"י א"י מצרפינן לזה הדעה ראשונה דמהני תנאי. ואם העמיד עששית על השלחן ודעתו היה שידלק כל היום כולו [כמו יא"צ וכדומה] וכבה דבזה לא שייך לומר הוי כאלו התנה אפשר דאסור לטלטלו אף ע"י א"י [פמ"ג] והיינו דוקא כדי שלא יגנב אבל לצורך גופו ומקומו שרי ע"י א"י בכל גווני:

  5. סעיף ה׳

    נר שהדליקו בשבת לחיה ולחולה וילדה החיה ונתרפא החולה מותר לטלטלו אם כבה והוא הדין למדליק בשבת בשוגג וכבה שמותר לטלטלו:

    משנה ברורה (4 סעיפים קטנים)

    (טו) מותר וכו' – דאין מוקצה לחצי שבת דדוקא אם איתקצאי ביה"ש שהוא בתחלת כניסת השבת הוא דאמרינן דאיתקצאי לכולי שבת אף לאחר שכבה אבל לא בזה שהודלק מע"ש לחיה וחולה שיש בו סכנה שהיה מותר בתחלת השבת לטלטלו לא איתקצאי לכולי שבת לאחר שנתרפא החולה אלא על זמן שהוא דולק בלבד וכ"ש אם הודלק בשבת גופא לצורך חיה וחולה דלא היה דולק כלל ביה"ש בודאי לא איתקצאי לכולי יומא:

    (טז) לטלטלו אם כבה – היינו דוקא לצורך גופו או מקומו דלא עדיפא משאר כלי שמלאכתו לאיסור [אחרונים]:

    (יז) והוא הדין וכו' – הכל מטעם הנ"ל דאין מוקצה לחצי שבת שיאסר אף אחר שכבה:

    (יח) בשוגג – נקט בשוגג דלא איירי ברשיעיא ובאמת אפילו הדליקו במזיד ג"כ מותר לטלטלו אחר שכבה לצורך גופו או מקומו הואיל ולא היה מוקצה בתחלת כניסת השבת:

  6. סעיף ו׳

    נר שלא הדליקו בו באותו שבת אפי' הוא של חרס דמאיס ואפילו הוא של נפט דמסריח מותר לטלטלו דמוקצה מחמת מיאוס מותר:

    משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)

    (יט) מותר לטלטלו – ואף דהוא כלי שמלאכתו לאיסור מ"מ לצורך גופו ומקומו מותר וכמ"ש סימן ש"ח ס"ג:

    (כ) מותר – הואיל ואיכא תורת כלי עליה וחזי לכסויי ביה מנא:

  7. סעיף ז׳

    מנורה בין גדולה בין קטנה אם היא של פרקים אין מטלטלין אותה דחיישינן שמא תפול ותתפרק ויחזירנה ונמצא עושה כלי ואפילו אם אינה של פרקים אלא יש בה חריצים סביב ודומה לשל פרקים אסור לטלטלה:

    משנה ברורה (3 סעיפים קטנים)

    (כא) מנורה וכו' – אפילו היא חדשה שלא הדליקו בה מעולם:

    (כב) ונמצא עושה כלי – עיין בט"ז ועיין לקמן סימן תקי"ט ס"ב. ואם דרכה להיות רפוי שרי כמ"ש סימן שי"ג ס"ו וע"ש מה שכתבנו במ"ב לענין כוסות של פרקים:

    (כג) ודומה וכו' – משום דמיחלף בשל פרקים. ודע דלפי המתבאר בסעיף זה אסור לטלטל נרות שלנו [שקורין לייכטע"ר] אף שלא הדליקו בו מעולם דהרי הם עשויין של פרקים ומש"כ בס"ו מיירי בנרות שלא היו עשויין פרקים:

שאלות נפוצות

מה כתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן רע״ט?

סימן רע״ט בשולחן ערוך אורח חיים, ב[object Object]: דיני טלטול הנר בשבת. יש בו 7 סעיפים, והוא פותח במילים ״נר שהדליקו בו באותו שבת אע"פ שכבה אסור״. מתחת לכל סעיף מובאים דברי המשנה ברורה.

האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה

מקור הנוסח

  • שולחן ערוך אורח חיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Orach Chayim – ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • משנה ברורה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Berurah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)