דלג לתוכן הראשי
כוונות

שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן ק״ט

דין איך יתנהג היחיד לכוין בתפלתו עם הצבו'

3 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

  1. סעיף א׳

    הנכנס לבה"כ ומצא צבור מתפללין אם יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע ש"צ לקדושה או לקדיש יתפלל [וה"ה אמן דהאל הקדוש ושומע תפלה דינן כקדיש וקדושה] [תוס' והרא"ש ומרדכי פ' מי שמתו ותרומת הדשן סי' י"א] ואם לאו אל יתפלל אם אין השעה עוברת ואם נכנס אחר קדושה אם יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע ש"ץ למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל וה"ה אם יכול להגיע למודים או לאחת מהברכות ששוחים בהם כשיגיע ש"צ למודים יתפלל ואם צריך להתחיל כדי לסמוך גאולה לתפלה ונזדמן לו שמגיע ש"צ למודים כשהוא באחת מהברכות (באמצעה) ישחה עמו אבל אם הוא בתחלתה או בסופה לא ישחה שאין שוחין בתחל' ברכה או בסופה אלא באבות ובהודאה:

  2. סעיף ב׳

    אם מתחיל להתפלל עם ש"ץ כשיגיע עם ש"ץ לנקדישך יאמר עמו מלה במלה כל הקדוש' כמו שהוא אומר וכן יאמר עמו מלה במל' ברכ' האל הקדוש וברכ' שומע תפל' וגם יכוין שכשיגיע ש"ץ למודי' יגיע גם הוא למודי' או להטוב שמך ולך נאה להודו' כדי שישח' עם הש"ץ במודים: הגה אבל לכתחלה לא יתחיל עד אחר שאמר קדושה והאל הקדוש אלא שאם הוצרך להתחיל מכח שהשעה עוברת או כדי לסמוך גאולה לתפלה דינא הכי [טור וד"ע]:

  3. סעיף ג׳

    יחיד העומד בתפל' וכשיגיע למקום קדושה היו הצבור אומרים קדושה דסידרא אינו אומר קדוש עמהם שאין הקדושות שוות ונראה דה"ה אם היו הצבור אומרים כתר שאינו אומר עמהם קדוש אלא ישתוק ויכוין למה שאומרים דשומע כעונה: הגה וי"א דקדושת כתר דהיינו קדושת מוסף והיחיד מתפלל שחרית יוכל לומר עמהם דשניהם קדושת י"ח וקדושתן שוה וכן נ"ל עיקר [ולא פליג רשב"א אגאונים שהביא ב"י]:

המשנה ברורה על סימן זה אינה מובאת כאן: המהדורה הדיגיטלית ברישיון חופשי שבידינו מתחילה בסימן קפ״ז.

שאלות נפוצות

מה כתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן ק״ט?

סימן ק״ט בשולחן ערוך אורח חיים, ב[object Object]: דין איך יתנהג היחיד לכוין בתפלתו עם הצבו'. יש בו 3 סעיפים, והוא פותח במילים ״הנכנס לבה"כ ומצא צבור מתפללין אם יכול להתחיל״.

האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה

מקור הנוסח

  • שולחן ערוך אורח חיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Orach Chayim – ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)