דלג לתוכן הראשי
כוונות

מסכת סוטה דף מ״ו ע״א

תלמוד בבלי, סדר נשים · מתחת לכל קטע: רש״י · מסכת סוטה בדף היומי · משנה מסכת סוטה

  1. והכהנים אומרים (דברים כא, ח) כפר לעמך ישראל אשר פדית [ה'] ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל לא היו צריכין לומר ונכפר להם הדם אלא רוח הקודש מבשרתן אימתי שתעשו ככה הדם מתכפר להם

    רש״י (2)

    רש״י

    והכהנים אומרים – כדכתיב לעיל ונגשו הכהנים בני לוי ולא פירש על מי הם נגשים:

    ולא היו צריכים לומר ונכפר להם הדם – כלומר ונכפר דכתיב בקרא לאו אוענו ואמרו קאי שיהא אף זה בכלל אמירה אלא מילתא באנפי נפשה היא שרוח הקודש בישר את ישראל ע"י משה רבינו לכשיעשו כן ונכפר להם הדם:

  2. גמ׳ ויהא מום פוסל בעגלה מקל וחומר ומה פרה שאין השנים פוסלות בה מום פוסל בה עגלה ששנים פוסלות בה אינו דין שיהא מום פוסל בה שאני התם דאמר קרא אשר אין בה מום בה מום פוסל ואין מום פוסל בעגלה

    רש״י (4)

    רש״י

    גמ' עגלה – בת שנתה היא ואם עברה שנתה פסולה דכל מקום שנאמר בתורה עגל סתם בן שנה הוא דיליף מועגל וכבש בן שנה:

    פרה אדומה – אין שיעור לשנותיה:

    מום פוסל בה – דכתיב בפרה אדומה אין בה מום (במדבר יט):

    בה – מיעוט:

  3. אלא מעתה לא יהו שאר עבודות פוסלות בה

    רש״י (2)

    רש״י

    אלא מעתה – דכל היכא דכתב בה מיעוטא הוא ולא גמרינן מיניה בקל וחומר:

    לא יהו שאר עבודות פוסלות – בפרה דהא עול בלבד כתיב בה אלא דגמר לה בק"ו מעגלה דכתיב (דברים כא) אשר לא עובד בה כל עבודות במשמע ואי בה מיעוטא לא נגמר מיניה:

  4. אלמה א"ר יהודה אמר רב הניח עליה עודה של שקין פסולה ובעגלה עד שתמשוך שאני פרה דילפינן (דברים כא, ג) עול (במדבר יט, ב) עול מעגלה

    רש״י (3)

    רש״י

    אלמה אמר רב יהודה הניח – על פרה עודה של שקין אגודה של שקין פסולה ואע"ג דלאו עול הוא ובעלייה לחודיה מיפסלא כדכתיב בפרה במלאכת עול האמורה בה אשר לא עלה בעלייה לחודה ואפילו שלא משכה:

    ובעגלה עד שתמשך – שתטלטל המשא מעט דבעגלה כתיב אשר לא משכה ולקמן פריך כיון דשאר עבודות בפרה לא כתיבי ומעגלה ילפינן אמאי מיפסל בעלייה לחודה דשאר משאוי שאינו עול ממש מ"מ שמע מינה דגמר פרה מעגלה בק"ו בשאר עבודות ואע"ג דכתיב בה מיעוטא:

    שאני פרה דילפינן עול עול – וכיון דגזירה שוה מופנה היא הוה ליה כמאן דכתיב בגופה ומיעוטא דבה דריש ליה לדרשא אחרינא כדלקמן:

  5. עגלה נמי תיתי עול עול מפרה הא מיעט רחמנא בה

    רש״י (1)

    רש״י

    עגלה נמי תיתי עול עול מפרה – למום:

  6. בעגלה נמי כתיב בה ההוא מיבעי ליה למעוטי קדשים דלא פסלה בהו עבודה סלקא דעתך אמינא ליתי בק"ו מעגלה ומה עגלה שאין מום פוסל בה עבודה פוסלת בה קדשים שמום פוסלת בהן אינו דין שעבודה פוסלת בהן

    רש״י (1)

    רש״י

    למעוטי קדשים דלא פסלה בהו עבודה – מהקרבה אבל פרה לא ממעטא דאתיא מג"ש:

  7. איכא למיפרך מה לעגלה שכן שנים פוסלות בה אטו קדשים מי ליכא דפסלי בהו שנים כי איצטריך קרא להנך קדשים דפסלה בהו שנים

    רש״י (1)

    רש״י

    מי ליכא דפסלי בהו שנים – והרי פסח וחטאת דכתיב בהו בני שנתן וכי איצטריך בה למעטינהו מפסול עבודה להכי איצטריך דאי לא מעטינהו הוו גמרי בקל וחומר מעגלה:

  8. וקדשים דלא פסלה בהו עבודה מהכא נפקא מהתם נפקא (ויקרא כב, כב) עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה לה' אלה אי אתה מקריב אבל אתה מקריב קדשים שנעבדה בהן עבודה איצטריך סד"א ה"מ היכא דעבד בהן עבודת היתר אבל עבודת איסור אימא ליתסרו צריכא

    רש״י (3)

    רש״י

    שנעבדה בהן עבודה גרסי':

    עבודת איסור – כגון בשבת או כלאים בשור וחמור:

    עבודת איסור נמי מהאי קרא נפקא – דכיון דתרי קראי כתיבי על כרחיך חד מינייהו לעבודת איסור:

  9. והא נמי מהכא נפקא (ויקרא כב, כה) ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה אלה אי אתה מקריב אבל אתה מקריב קדשים שנעבדה בהן עבודה

  10. איצטריך ס"ד אמינא הני מילי היכא דעבד בהן כשהן חולין אבל עבד בהן כשהן קדשים אימא ליתסרו צריכא

  11. גופא אמר רב יהודה אמר רב הניח עליה עודה של שקין פסולה ובעגלה עד שתמשוך מיתיבי עול אין לי אלא עול שאר עבודות מנין אמרת ק"ו ומה עגלה שאין מום פוסל בה שאר עבודות פוסלות בה פרה שמום פוסל בה אינו דין ששאר עבודות פוסלין בה

    רש״י (2)

    רש״י

    עול – גבי פרה תניא:

    שאר עבודות פוסלות בה – דכתיב אשר לא עובד בה:

  12. ואם נפשך לומר נאמר כאן עול ונאמר להלן עול מה להלן שאר עבודות פוסלות בה אף כאן שאר עבודות פוסלות

  13. מאי אם נפשך לומר וכי תימא איכא למיפרך מה לעגלה שכן שנים פוסלות בה אי נמי קדשים יוכיחו שמום פוסל בהן ואין עבודה פוסלת בהן

    רש״י (3)

    רש״י

    ואם נפשך לומר – ואם יש לך להשיב על ק"ו זה צא ולמד בג"ש נאמר כאן עול כו':

    נאמר כאן כו' – והאי עול יתירא הוא דהא בכלל שאר עבודות הוא:

    מאי אם נפשך לומר – מאי הוה לך למיפרך דשבקה תנא לאורחיה ויליף בגזירה שוה:

  14. נאמר כאן עול ונאמר להלן עול מה להלן שאר עבודות אף כאן שאר עבודות וממקום שבאתה מה להלן עד שתמשוך אף כאן עד שתמשוך

    רש״י (1)

    רש״י

    וממקום שבאת – לאו תנא קתני לה אלא תיובתיה קא מפרש ואזיל גמרא דקא מותיב לרב יהודה דאמר לעיל שאר משאות פוסל בפרה בעלייה בעלמא והא כיון דשאר משאוי בפרה לא כתיב ומעגלה יליף לה בגזירה שוה וממקום שבאת משם יש לך ללמד נמי דמה עגלה עד שתמשוך אף פרה בשאר משאות דילפינן מעגלה עד שתמשוך:

  15. תנאי היא דאיכא דמייתי לה מעגלה איכא דמייתי לה מגופה דפרה

  16. דתניא עול אין לי אלא עול שאר עבודות מנין ת"ל (במדבר יט, ב) אשר לא עלה עליה עול מכל מקום אם כן מה ת"ל עול עול פוסל בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה שאר עבודות אין פוסלות אלא בשעת עבודה

  17. ואימא אשר לא עלה עליה כלל עול פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט עול אין מידי אחרינא לא אשר רבויא הוא

    רש״י (1)

    רש״י

    ת"ל אשר לא עלה עליה עול מ"מ – דריש ליה בלא עול מדלא כתיב אשר לא עלה עול עליה ותו הדר כתיב עול לדרשא כדדרשינא ואזיל:

  18. ותניא נמי גבי עגלה כי האי גוונא עול אין לי אלא עול שאר עבודות מנין ת"ל (דברים כא, ג) אשר לא עובד בה מ"מ א"כ מה ת"ל עול עול פוסל בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה שאר עבודות אין פוסלות אלא בשעת עבודה

    רש״י (2)

    רש״י

    א"כ כו' שלא בשעת עבודה – ואפילו הניחו עליה להקל משא מידו ולא למשוך:

    אלא בשעת עבודה – כלומר שעבודה זו לצורך היא אבל אקראי בעלמא שהניח שק עליה ולא להוליכו אלא אקרי ואותיב לא פסלה:

  19. ואימא אשר לא עובד בה כלל עול פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט עול אין מידי אחרינא לא אשר רבויא הוא

  20. א"ר אבהו בעי מיניה מר' יוחנן משיכת עול בכמה א"ל כמלא עול איבעיא להו לארכו או לרחבו אמר להו ההוא מרבנן ור' יעקב שמיה לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוחנן משיכת עול לרחבו טפח

    רש״י (1)

    רש״י

    משיכת עול – לפסול בעגלה:

  21. ולימא טפח הא קמ"ל שיעורא דעול טפח הוי למאי נפקא מינה למקח וממכר

  22. א"ר יוחנן בן שאול מפני מה אמרה תורה הביא עגלה בנחל אמר הקב"ה יבא דבר שלא עשה פירות ויערף במקום שאין עושה פירות ויכפר על מי שלא הניחו לעשות פירות מאי פירות אילימא פריה ורביה אלא מעתה אזקן ואסריס ה"נ דלא ערפינן אלא מצות

    רש״י (3)

    רש״י

    שאינו עושה פירות – עגלה בת שנתה לא ילדה:

    במקום שאין עושה פירות – נחל איתן קשה:

    שלא הניחוהו – שהרגוהו:

  23. ומורידין אותה אל נחל איתן איתן כמשמעו קשה תנו רבנן מנין לאיתן שהוא קשה שנאמר

מקורות הנוסח

חלוקת רש״י לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.