דלג לתוכן הראשי
כוונות

מסכת שבת דף קנ״ז ע״ב

תלמוד בבלי, סדר מועד · מתחת לכל קטע: רש״י ותוספות · מסכת שבת בדף היומי · משנה מסכת שבת

  1. וגיגית סדוקה מונחת על גבן ופקקו את המאור בטפיח וקשרו את המקידה בגמי לידע אם יש שם בגיגית פותח טפח אם לאו:

    רש״י (3)

    רש״י

    וגיגית סדוקה מונחת על גביו – והמת מוטל בהילקטי תחת הגיגית [כנגד] הסדק ולפני מות המת פקקו בשבת המאור בטפיח שמא אין בסדק הגיגית פותח טפח ונמצא המת מוטל באהל שאין לו מקום לצאת דרך מעלה וחור שבין שני בתים מכניס את הטומאה לצד שני במלא אגרוף לפיכך סתמוהו בכלי חרס וגבו כנגד ההילקט וכלי חרס אינו מטמא מגבו וחוצץ:

    וקשרו מקידה – שהיא רחבה טפח:

    בגמי לידע – אם תכנס בסדק הגיגית ובמסכת אהלות (פ"י) שנינו (דאין) חילוק בארובה שבתוך הבית וטומאה מקצתה כנגד ארובה ומקצתה בתוך הבית בין יש בארובה פותח טפח לאין בארובה פותח טפח ואני לא יכולתי להבין בו ולהכי נקט גמי שראוי למאכל בהמה ולא מיבטל ליה להיות קשר של קיימא דמנתק כשיבש:

  2. ומדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת: עולא איקלע לבי ריש גלותא חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא וקא משח ליה אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק בעלמא אנא:

    רש״י (2) · תוספות (2)

    רש״י

    באוונא – בגיגית מלאה מים:

    מתעסק – שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא:

    תוספות

    באוונא דמיא – אמבטי של מים וכך פירש בערוך:

    מדידה דמצוה דלאו דמצוה מי אמור כו' – בפקיקה לא בעינן של מצוה כדפירש' לעיל בשילהי כל הכלים (שבת דף קכו:) אלא דווקא במדידה בעינן של מצוה:

  3. הדרן עלך מי שהחשיך וסליקא לה מסכת שבת

מקורות הנוסח

  • נוסח הגמרא – מסכת שבת: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shabbat – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
  • רש״י על מסכת שבת: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Shabbat – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות על מסכת שבת: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot on Shabbat – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

חלוקת רש״י ותוספות לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.