מסכת סנהדרין דף ל״ט ע״ב
תלמוד בבלי, סדר נזיקין · מתחת לכל קטע: רש״י · מסכת סנהדרין בדף היומי · משנה מסכת סנהדרין
(במדבר כג, ט) ובגוים לא יתחשב
רש״י (1)
רש״י
ובגוים לא יתחשב – כל מקום שהוזכרו שם נכרי לא הוזכרו ישראל בכלל:
רבי אלעזר רמי כתיב (תהלים קמה, ט) טוב ה' לכל וכתיב (איכה ג, כה) טוב ה' לקוויו משל לאדם שיש לו פרדס כשהוא משקה משקה את כולו כשהוא עודר אינו עודר אלא טובים שבהם:
רש״י (2)
רש״י
כשהוא משקה – אינו מונע המים לילך לטובים ולרעים לפי שאינו אלא טורח אחד וכשהוא עודר דהוי טורח לכל אחד ואחד אינו עודר אלא הטובים:
עודר – חופר. כך הקב"ה זן טובים ורעים הכל בדבור אחד ממלא את כל העולם כולו טובה שהכל שלו אבל כשבא להגין מן הפורעניות ולשלם שכר אינו אלא לקוויו:
לפיכך כל א' וא' כו': (מלכים א כב, לו) ויעבר הרנה במחנה א"ר אחא בר חנינא (משלי יא, י) באבוד רשעים רנה באבוד אחאב בן עמרי רנה
רש״י (2)
רש״י
ויעבר הרנה – מדלא כתיב רנה משמע הרינה המיוחדת שהיתה עתידה לבא שכבר הוזכרה והיכן הוזכרה:
באבוד רשעים רנה – והיה העולם מצפה מתי תבא הרנה איבודו של אחאב וכשנהרג עברה והוזכרה הרנה בפי הכל:
ומי חדי קודשא בריך הוא במפלתן של רשעים הכתיב (דברי הימים ב כ, כא) בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו ואמר רבי יונתן מפני מה לא נאמר בהודאה זו כי טוב לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים
רש״י (2)
רש״י
בצאת לפני החלוץ – ביהושפט כתיב כשיצא להלחם בעמונים שבאו עליו:
כי טוב – משמע כי טוב בעיניו הודאה ושמחה:
דאמר ר' שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן מאי דכתיב (שמות יד, כ) ולא קרב זה אל זה כל הלילה באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה אמר להן הקב"ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני
אמר ר' יוסי בר חנינא הוא אינו שש אבל אחרים משיש דיקא נמי דכתיב (דברים כח, סג) ישיש ולא כתיב ישוש שמע מינה
רש״י (1)
רש״י
כן ישיש ה' עליכם להאביד וגו' – ישיש אחרים שונאיכם:
(מלכים א כב, לח) והזונות רחצו וגו' אמר רבי (אליעזר) למרק שתי חזיונות אחת של מיכיהו ואחת של אליהו במיכיהו כתיב (מלכים א כב, כח) אם שוב תשוב בשלום לא דיבר ה' בי באליהו כתיב (מלכים א כא, יט) במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות
רש״י (2)
רש״י
והזונות רחצו – באחאב כתיב במיתתו:
למרק – ללטוש ולהאיר כלומר רחצו והובררו השתי חזיונות שנאמרו עליו:
רבא אמר זונות ממש אחאב איש מצונן היה ועשתה לו איזבל שתי צורי זונות במרכבתו כדי שיראה אותן ויתחמם
רש״י (2)
רש״י
מצונן היה – לא היה אוהב תשמיש:
דמות שתי זונות כו' – והיינו רחצו אותן שתי צורות נרחצו מדמו:
(מלכים א כב, לד) ואיש משך בקשת לתומו ויכה ר' אלעזר אמר לפי תומו רבא אמר לתמם שתי חזיונות אחת של מיכיהו ואחת של אליהו:
רש״י (1)
רש״י
לתמם – להשלים:
סימן קר"א וזכ"ה באדו"ם: כתיב (מלכים א יח, ג) ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית ועובדיה היה ירא ה' מאד מאי קאמר קרא
רש״י (1)
רש״י
מאי קאמר קרא – מאי ענין עובדיה היה ירא אצל ויקרא אחאב:
א"ר יצחק א"ל ביעקב כתיב (בראשית ל, כז) נחשתי ויברכני ה' בגללך ביוסף כתיב (בראשית לט, ה) ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף ביתא דההוא גברא לא הוה מיבריך שמא לא ירא אלהים אתה יצתה בת קול ואמרה ועובדיה היה ירא את ה' מאד אבל ביתו של אחאב אינו מזומן לברכה
א"ר אבא גדול שנאמר בעובדיהו יותר ממה שנאמר באברהם דאילו באברהם לא כתיב מאד ובעובדיהו כתיב מאד
רש״י (1)
רש״י
באברהם כתיב (בראשית כ״ב:י״ב) ירא אלהים אתה ולא כתיב מאד:
א"ר יצחק מפני מה זכה עובדיהו לנביאות מפני שהחביא מאה נביאים במערה שנאמר (מלכים א יח, ד) ויהי בהכרית איזבל את נביאי ה' ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה וגו' מאי שנא חמשים איש א"ר אלעזר מיעקב למד שנאמר (בראשית לב, ט) והיה המחנה הנשאר לפליטה רבי אבהו אמר לפי שאין מערה מחזקת יותר מחמשים
רש״י (3)
רש״י
מפני מה זכה לנביאות – שהרי גר היה ואין השכינה שורה אלא על המיוחסין שבישראל כדכתיב (בראשית י״ז:ז׳) להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך:
מאי שנא חמשים – ולא החביא כולן במערה אחת:
אין מערה מחזקת – מערות שלו לא היו מחזיקות יותר:
(עובדיה א, א) חזון עובדיהו כה אמר ה' אלהים לאדום וגו' מאי שנא עובדיה לאדום
רש״י (1)
רש״י
מאי שנא עובדיה לאדום – ולא נתנבא נבואה אחרת למה נבחר לו לזו משאר הנביאים:
אמר רבי יצחק אמר הקדוש ברוך הוא יבא עובדיהו הדר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם וינבא על עשו הרשע שדר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם אמר אפרים מקשאה תלמידו של רבי מאיר משום רבי מאיר עובדיה גר אדומי היה והיינו דאמרי אינשי מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא
רש״י (3)
רש״י
שני רשעים – אחאב ואיזבל:
שני צדיקים – יצחק ורבקה:
מיניה וביה אבא ניזול ביה נרגא – אבא יער מעצמו של יער יכנס בתוך הגרזן להיות בית יד ויקצצו בו את היער וכן עובדיה לאדום ודוד למואב והוא יצא מרות המואביה:
(שמואל ב ח, ב) ויך את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי היינו דאמרי אינשי מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא כי אתא רב דימי אמר ירך מתוכה מסרחת
רש״י (1)
רש״י
מתוכה מסרחת – מגופה ומתוך עוביה מתחיל הסרחון:
(מלכים ב ג, כז) ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עולה על החומה רב ושמואל חד אמר לשם שמים וחד אמר לשם ע"ז
בשלמא למאן דאמר לשם שמים היינו דכתיב (מלכים ב ג, כז) ויהי קצף גדול על ישראל אלא למאן דאמר לשם ע"ז אמאי ויהי קצף
כדר' יהושע בן לוי דריב"ל רמי כתיב (יחזקאל ה, ז) וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם וכתיב (יחזקאל יא, יב) וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם כמתוקנין שבהם לא עשיתם כמקולקלין שבהם עשיתם
רש״י (2)
רש״י
כמתוקנים שבהם לא עשיתם – כמו עגלון מלך מואב שהיה מכבד את השם כשאמר לו אהוד דבר אלהים לי אליך המלך מיד ויקם מעל הכסא (שופטים ג׳:כ׳):
כמקולקלין שבהם – כגון מישע מלך מואב שהקריב בנו לע"ז כך היו ישראל עושין ובאותה שעה נזכר להם אותו עון שהיו רגילים גם הם בו:
(מלכים ב ג, כז) ויסעו מעליו וישובו לארץ אמר רבי חנינא בר פפא באותה שעה ירדו רשעיהן של ישראל למדריגה התחתונה
רש״י (1)
רש״י
לארץ – מדלא כתיב לארצם הכי קאמר לשפלות ולתחתית שבו שנגזר עליהם פורענות:
(מלכים א א, ד) והנערה יפה עד מאד א"ר חנינא בר פפא עדיין לא הגיעה לחצי יופי של שרה דכתיב עד מאד ולא מאד בכלל:
רש״י (1)
רש״י
ולא מאד בכלל – ובשרה כתיב (בראשית י״ב:י״ד) כי יפה היא מאד והאי קרא דאבישג נקט למדרש הכא משום דרשה דלעיל דדרש מאד דכתיב בעובדיהו:
הדרן עלך אחד דיני ממונות
מקורות הנוסח
- נוסח הגמרא – מסכת סנהדרין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sanhedrin – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
- רש״י על מסכת סנהדרין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Sanhedrin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
חלוקת רש״י לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.