דלג לתוכן הראשי
כוונות

מסכת סנהדרין דף ק׳ ע״א

תלמוד בבלי, סדר נזיקין · מתחת לכל קטע: רש״י · מסכת סנהדרין בדף היומי · משנה מסכת סנהדרין

  1. לא שרו לן עורבא ולא אסרו לן יונה

    רש״י (1)

    רש״י

    לא שרו לן עורבא – לא אמרו לנו שום חידוש שלא מצינו בתורה (דשרינן עורבא):

  2. רבא כי הוו מייתי טריפתא דבי בנימין קמיה כי הוה חזי בה טעמא להיתירא אמר להו תחזו דקא שרינא לכו עורבא כי הוה חזי לה טעמא לאיסורא אמר להו תחזו דקא אסרנא לכו יונה

    רש״י (1)

    רש״י

    [דקא שרינא לכו עורבא] – שהיתר זה אינו מצוי בתורה אלא סופרים אמרוהו:

  3. רב פפא אמר כגון דאמר הני רבנן רב פפא אישתלי ואמר כגון הני רבנן ואיתיב בתעניתא

    רש״י (1)

    רש״י

    כגון דאמר הנהו רבנן – כאדם שאומר אותו ת"ח דלשון בזוי. הוא זה שהיה לו לומר רבותינו שבמקום פלוני ל"א כגון דאמר הני רבנן דכשהוא מספר שום דבר מרבנן אומר הני ולשון גנאי הוא הני אבל הנהו רבנן אינו גנאי:

  4. לוי בר שמואל ורב הונא בר חייא הוו קא מתקני מטפחות ספרי דבי רב יהודה כי מטו מגילת אסתר אמרי הא [מגילת אסתר] לא בעי מטפחת אמר להו כי האי גוונא נמי מיחזי כי אפקירותא

    רש״י (1)

    רש״י

    כי מטו מגלת אסתר – לתקן לה מטפחת אמרי הא מגלת אסתר לא בעיא מטפחת כלומר בלשון בעיא א"ל לרב יהודה הא ודאי לא צריכא מטפחת כגון האחרות ולשון גנאי הוא דהוה להו למימר לרבם בלשון שאלה כך צריכה או אינה צריכה:

  5. רב נחמן אמר זה הקורא רבו בשמו דאמר רבי יוחנן מפני מה נענש גיחזי מפני שקרא לרבו בשמו שנאמר (מלכים ב ח, ה) ויאמר גחזי אדני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע

    רש״י (1)

    רש״י

    בשמו – שאומר פלוני ואינו אומר מורי רבי פלוני:

  6. יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי זירא ויתיב וקאמר עתיד הקב"ה להוציא נחל מבית קדשי הקדשים ועליו כל מיני מגדים שנאמר (יחזקאל מז, יב) ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש [המה] יוצאים והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה א"ל ההוא סבא יישר וכן אמר ר' יוחנן (יישר) אמר ליה ר' ירמיה לרבי זירא כי האי גונא מיחזי אפקרותא

    רש״י (5)

    רש״י

    מעיין בית ה' – יצא והשקה את נחל שטים (יואל ד׳:י״ח):

    מגדים – דינטר"ס בלע"ז כל מיני פירות מתוקים:

    יבכר – בכל חדש וחדש יתבשלו בו פירות:

    א"ל ההוא סבא יישר וכן אמר רבי יוחנן – כדבריך ור' יוחנן נמי הכי קאמר כדאמרת מ"ר ולא גרסינן וכן אמר רבי יוחנן יישר:

    כי האי גוונא – מי מיחזי כאפקרותא:

  7. אמר ליה הא [האי] סיועי קא מסייע (ליה) [לך] אלא אי שמיע לך הא שמיע לך כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על שלשים אמות וחוקק בהם עשר ברום עשרים ומעמידן בשערי ירושלים שנאמר (ישעיהו נד, יב) ושמתי כדכוד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח וגו' לגלג עליו אותו תלמיד אמר השתא כביעתא דצילצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן

    רש״י (5)

    רש״י

    אלא אי שמיע לך מידי הא שמיע לך:

    כדכד – אבן טובה וכך שמה:

    שמשותיך – חלונות שהשמש זורח בהם כמו (תהילים פ״ד:י״ב) שמש ומגן היינו שמש ממש (ל"א) לאבני אקדח שהקב"ה חוקקן כבמקדח עד שחוקק בהם עשר ברום עשרים:

    לגלג עליו אותו תלמיד – אדרבי יוחנן דהיינו אפקירותא:

    צילצלתא – עוף קטן:

  8. לימים הפליגה ספינתו בים חזינהו למלאכי השרת דקא מנסרי אבנים טובות ומרגליות אמר להו הני למאן אמרי עתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים כי הדר אשכחיה לר' יוחנן דיתיב וקא דריש א"ל רבי דרוש ולך נאה לדרוש כשם שאמרת כך ראיתי אמר לו ריקה אם לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה יהב ביה עיניה ועשאו גל של עצמות

    רש״י (1)

    רש״י

    גל של עצמות – שמת דאדם שמת נעשה גל של עצמות:

  9. מיתבי (ויקרא כו, יג) ואולך אתכם קוממיות ר"מ אומר מאתים אמה כשתי קומות של אדם הראשון רבי יהודה אומר ק' אמה כנגד היכל וכותליו שנאמר (תהלים קמד, יב) אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל וגו'

    רש״י (4)

    רש״י

    קוממיות – שתי קומות של אדם הראשון כדאמרינן בחגיגה (דף יב.) שמיעטו הקב"ה והעמידו על מאה אמה שנאמר ותשת עלי כפך כף בגימטריא הכי הוי:

    כנגד היכל וכותליו – שכך היה אורך כל ההיכל עם הכותלים דכתיב (מלבים א ו) והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו וכותל מזרח שש אמות וכותל מערב שש אמות ואמה אחת טרקסין הרי י"ג אמות ואולם עשר אמה רוחב וכותל האולם שש הרי כ"ט ומאחורי האולם תא אחד רחבו שש וכתלו ה' הרי מ' וס' אמה של אורך הבית הרי מאה והיאך יכולין לכוף קומתן וליכנס בפתח שאין לו אלא רום עשרים כדאמרת:

    אשר בנינו – כלומר בנים שלנו יהיו לעתיד כאילנות גבוהין מגודלים:

    ובנותינו – ובנות שלנו כזויות המחוטבות לתבנית היכל כלומר ככותל ההיכל מחוטבות כמו (דברים כ״ט:י׳) מחוטב עציך לישנא אחרינא אהיכל דבית שני קאמר דקים לן היכל ס' אורך ברום מאה הוא:

  10. כי קאמר ר' יוחנן לכוי דבי זיקא

    רש״י (1)

    רש״י

    לכוי דבי זיקא – לחלונות שהשמש והאור נכנסין בהן אבל השערים גבוהים יותר:

  11. מאי ועלהו לתרופה ר' יצחק בר אבודימי ורב חסדא חד אמר להתיר פה של מעלה וחד אמר להתיר פה של מטה

    רש״י (2)

    רש״י

    [להתיר פה של מעלה] – להתיר פה אלמים שיהו מדברים:

    להתיר פה של מטה – רחם של העקרות האוכלות מן העלין נפקדות:

  12. איתמר (נמי) חזקיה אמר להתיר פה אילמין בר קפרא אמר להתיר פה עקרות ר' יוחנן אמר לתרופה ממש מאי לתרופה ר' שמואל בר נחמני אמר לתואר פנים של בעלי הפה

    רש״י (1)

    רש״י

    איתמר נמי חזקיה וכו' – והיינו הך דלעיל לתרופה:

  13. דרש ר' יהודה ברבי סימון כל המשחיר פניו על דברי תורה בעולם הזה הקב"ה מבהיק זיויו לעולם הבא שנאמר (שיר השירים ה, טו) מראהו כלבנון בחור כארזים

    רש״י (1)

    רש״י

    מראהו כלבנון – וכתיב לעיל מיניה שחורות כעורב וסמיך ליה חכו ממתקים:

  14. אמר ר' תנחום בר' חנילאי כל המרעיב עצמו על דברי תורה בעולם הזה הקב"ה משביעו לעולם הבא שנאמר (תהלים לו, ט) ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם

    רש״י (1)

    רש״י

    ירויון מדשן ביתך – אמר לי רבי דלעיל מינה מהאי קרא מיירי עניינא דמרעיב את עצמו וקאמר ירויון מדשן ביתך שהקב"ה משביען לעוה"ב:

  15. כי אתא רב דימי אמר עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק מלא עומסו שנאמר (תהלים סח, כ) ברוך ה' יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה א"ל אביי וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר (ישעיהו מ, יב) מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן

    רש״י (2)

    רש״י

    מלא עומסו – מלא חופנו של הקב"ה טובה:

    וכי אפשר לומר כן – היאך אדם יכול לקבל מלא עומסו של הקב"ה והרי אין לו מקום ליתן דכל העולם כולו אינו אלא כמזרת ועד אגודל:

  16. אמר מאי טעמא לא שכיחת באגדתא דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק ג' מאות ועשרה עולמות שנא' (משלי ח, כא) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא יש בגימטריא תלת מאה ועשרה הוי

    רש״י (1)

    רש״י

    באותן עולמות יתן לצדיק את העומס:

  17. תניא ר' מאיר אומר במדה שאדם מודד מודדין לו דכתיב (ישעיהו כז, ח) בסאסאה בשלחה תריבנה

    רש״י (1)

    רש״י

    במדה שאדם מודד – אם מדד ונתן צדקה לעני מלא חפניו הקב"ה מודד בחפניו ונותן לו:

  18. אמר ר' יהושע וכי אפשר לומר כן אדם נותן מלא עומסו לעני בעולם הזה הקב"ה נותן לו מלא עומסו לעולם הבא והכתיב (ישעיהו מ, יב) שמים בזרת תכן ואתה אי אומר כן איזו היא מדה מרובה מדת טובה מרובה או מדת פורענות

    רש״י (1)

    רש״י

    וכי אפשר לומר כן – שיהא הקב"ה נותן לאדם מלא חפניו והלא אינו יכול לסבול כל כך:

מקורות הנוסח

חלוקת רש״י לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.