דלג לתוכן הראשי
כוונות

מסכת פסחים דף ק״ז ע״א

תלמוד בבלי, סדר מועד · מתחת לכל קטע: רש״י ותוספות · מסכת פסחים בדף היומי · משנה מסכת פסחים

  1. אמר רבא הילכתא טעם מקדש וטעם מבדיל ומי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו עד מוצאי שבת מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו

    רש״י (1) · תוספות (1)

    רש״י

    כל השבת – כדאמרן לעיל עד יום רביעי:

    תוספות

    אמר רבא הילכתא טעם מקדש – וכן הלכה:

  2. אמימר פתח לה להא שמעתא דרבא בהאי לישנא אמר רבא הילכתא טעם מקדש טעם מבדיל מי שלא קידש בע"ש מקדש והולך כל היום כולו מי שלא הבדיל במוצ"ש מבדיל והולך כל היום כולו

    תוספות (1)

    תוספות

    אמימר מתני לה כו' – בסוף מילתיה גרסינן מבדיל והולך כל היום כולו דאי לאו הכי היינו לישנא קמא והלכה כלישנא קמא דמבדיל עד רביעי בשבת כדאמר רבי חייא לעיל ובתשעה באב שחל להיות במוצ"ש נמי רגילין להבדיל אחר התענית וכן בסדר דרב עמרם:

  3. אמרי ליה מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי זימנא חדא איקלע אמימר לאתרין ולא הוה לן חמרא אייתינא ליה שיכרא ולא אבדיל ובת טוות למחר טרחנא ואייתינא ליה חמרא ואבדיל וטעים מידי לשנה תו איקלע לאתרין לא הוה לן חמרא אייתינא שיכרא אמר אי הכי חמר מדינה הוא אבדיל וטעים מידי

  4. שמע מינה תלת ש"מ המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס ושמע מינה אסור לו לאדם שיאכל קודם שיבדיל ושמע מינה מי שלא הבדיל במוצ"ש מבדיל והולך כל השבת כולו

    תוספות (1)

    תוספות

    ושמע מינה מבדיל כל השבת כולה – לא שמעינן מינה אלא כל היום אלא נקט הכי משום דהלכה כן:

  5. בעא מיניה רב הונא מרב חסדא מהו לקדושי אשיכרא אמר השתא ומה פירזומא ותאיני ואסני דבעאי מיניה מרב ורב מר' חייא ורבי חייא מרבי ולא פשט ליה שיכרא מיבעיא

    רש״י (4)

    רש״י

    פירזומא – שכר שעורים בלשון לעז ברוי"ש (בריי"ש: שכר שעורים (מין בירה)) :

    ותאיני – שכר תאנים:

    ואסני – שכר תותים:

    שיכרא – שכר תמרים:

  6. סבור מינה קדושי הוא דלא מקדשינן עילויה אבל אבדולי מבדלינן אמר להו רב חסדא הכי אמר רב כשם שאין מקדשין עליו כך אין מבדילין עליו איתמר נמי אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל כשם שאין מקדשין עליו כך אין מבדילין עליו

  7. לוי שדר ליה לר' שיכרא בר תליסר מגני טעמיה הוה בסים טובא אמר כגון זה ראוי לקדש עליו ולומר עליו כל שירות ותושבחות שבעולם בליליא צעריה אמר מיסרן ומפייס

    רש״י (2)

    רש״י

    בר תליסר מגני – שנתנו מים על התמרים ואחר שזבו נתן על תמרים אחרים וכן הביא תמרים עד י"ג פעמים:

    מייסרן ומפייס – מצערין ובשעת שתיה מפייסין הן כלומר טובים הן וראוי לומר עליהן קידוש והבדלה:

  8. אמר רב יוסף אדור ברבים דלא אישתי שיכרא אמר רבא אישתי מי זוריון ולא אישתי שיכרא

    רש״י (2) · תוספות (1)

    רש״י

    אדור ברבים – נדר שאין לו הפרה:

    מי זוריון – מי משרת הפשתן:

    תוספות

    אדור ברבים כו' – דקסבר דברבים אין לו הפרה ואין הלכה כן אלא דוקא על דעת רבים אין לו הפרה ובמקום אחר מפורש (גיטין דף לו.):

  9. ואמר רבא תיהוי שקיותיה שיכרא מאן דמקדש אשיכרא רב אשכחיה רב הונא דקדיש אשיכרא אמר ליה שרי אבא למיקני איסתירי משיכרא

    רש״י (1)

    רש״י

    שרי ליה אבא – התחלת לעשות שכר ולהשתכר בו מערב לכך הוא יפה בעיניך ומקדש אתה עליו:

  10. ת"ר אין מקדשין אלא על היין ואין מברכין אלא על היין אטו אשיכרא ואמיא מי לא מברכין עליהו שהכל נהיה בדברו אמר אביי הכי קאמר אין אומרים הבא כוס של ברכה לברך אלא על היין ת"ר אין מקדשין על השכר משום ר' אלעזר בר רבי שמעון אמרו מקדשין

    רש״י (1)

    רש״י

    כוס של ברכה – ברהמ"ז:

  11. מטעימת יין כל שהוא ר' יוסי בר יהודה אומר מלא לוגמא אמר רב הונא אמר רב וכן תני רב גידל דמן נרש המקדש וטעם מלא לוגמא יצא ואם לאו לא יצא

    רש״י (1)

    רש״י

    מטעמת יין בכל הוא – אותה טעימה שאמרו המברך צריך שיטעום בכל שהוא:

  12. אמר רב נחמן בר יצחק אנא תנינא לה לא גידול בר מנשיא ולא גידול בר מניומי אלא גידול סתמא למאי נפקא מינה למירמא דידי' אדידיה:

    תוספות (1)

    תוספות

    אם טעם מלא לוגמא יצא – וכדמפרש ביומא (דף פ.) כל שאילו מסלקו לצד אחד יראה כמלא לוגמיו והוי פחות מרביעית כדאמרינן התם אבל מלא לוגמיו אמרינן התם דהוי יותר מרביעית ונראה שהוא רוב רביעית דאמרינן לקמן והוא דשתה רובא דכסא ודוקא לאדם בינוני אבל לעוג מלך הבשן בעי טפי כדאמרינן התם:

  13. סמוך למנחה: איבעיא להו סמוך למנחה גדולה תנן או דילמא סמוך למנחה קטנה תנן

    רש״י (1)

    רש״י

    מנחה גדולה – (משבע) שעות ומחצה ולמעלה זמן הקרבת תמיד כשאתה בא להקדימו:

  14. סמוך למנחה גדולה תנן ומשום פסח דילמא אתי למימשך

    רש״י (1) · תוספות (1)

    רש״י

    ומשום פסח – שמא ישב בסעודה וימנע ויפשע מעשות פסח:

    תוספות

    סמוך למנחה – תימה אמאי קרי ליה מנחה דאי משום דמנחה היתה קריבה בין הערבים הלא גם בשחר קריבה מנחת חביתין ומנחת תמיד וי"ל בשחר יש שם אחר תפלת שחרית ועוד דאמרינן בפרק קמא דברכות (דף ו:) הוי זהיר בתפלת מנחה שאף אליהו לא נענה אלא בתפלת מנחה ושמא בשעת הקרבת מנחה נענה ולכך קרי ליה תפלת מנחה שאז היה שעת רצון:

מקורות הנוסח

  • נוסח הגמרא – מסכת פסחים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Pesachim – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
  • רש״י על מסכת פסחים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Pesachim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות על מסכת פסחים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot on Pesachim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

חלוקת רש״י ותוספות לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.