דלג לתוכן הראשי
כוונות

מסכת נדרים דף ס״ב ע״א

תלמוד בבלי, סדר נשים · מתחת לכל קטע: רש״י ותוספות · מסכת נדרים בדף היומי · משנה מסכת נדרים

  1. תנא הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום גזל ופטורות מן המעשרות

    רש״י (2) · תוספות (2)

    רש״י

    מותרות משום גזל – שנתיאשו מהן הבעלים:

    ופטורות מן המעשר – משום דהפקירא נינהו:

    תוספות

    הוקפלו כו' מותרות משום גזל – שהבעלים מפקירין אותם:

    ופטורות מן המעשר – כהפקר:

  2. רבי ורבי יוסי בר רבי יהודה איקלעו לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות רבי הוה קא אכיל רבי יוסי בר ר' יהודה לא אכיל אתא מרהון אמר להו אמאי לא אכלי רבנן הוקפלו רוב המקצועות הוא ואף על פי כן לא אכיל ר' יוסי בר ר' יהודה קסבר משום סניות מילתא הוא דקאמר הדין גברא

    רש״י (3)

    רש״י

    מרייהו – בעלים של תאנים:

    והוכפלו כו' – דשרו למיכל כל אדם:

    משום סניות מילתא – כלומר מרוע לב היה אומר כן ולא משום עין יפה דעדיין לא הפקירן:

  3. רבי חמא בר רבי חנינא איקלע לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות הוה קאכיל יהיב לשמעיה לא אכיל אמר ליה אכול כך אמר לי רבי ישמעאל בר רבי יוסי משום אביו הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר

  4. ר' טרפון אשכחיה ההוא גברא בזמן שהוקפלו המקצועות דקאכיל אחתיה בשקא ושקליה ואמטייה למשדיה בנהרא אמר לו אוי לו לטרפון שזה הורגו שמע ההוא גברא שבקיה וערק אמר רבי אבהו משום ר' חנניה בן גמליאל כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה אמר אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה

    רש״י (3) · תוספות (1)

    רש״י

    אשכחיה – לרבי טרפון גופיה דקאכיל מן התאנים דקסבר דהפקירא נינהו:

    אחתיה – לר' טרפון בשקא ההוא גברא שהיה משמרן:

    על דיבר זה – שהציל עצמו בכבוד תורתו דקאמר אוי לו לטרפון:

    תוספות

    שנשתמשתי בכתרה של תורה – שהניחו אותו האיש בשביל כבוד תורתו:

  5. ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם קל וחומר ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול שנאמר (יחזקאל ז, כב) ובאו בה פריצים וחיללוה כיון שפרצום נעשו חול נעקר מן העולם דכתיב (דניאל ה, ל) בה בליליא קטיל בלשצר המשתמש בכתרה של תורה שהוא חי וקיים לעולם על אחת כמה וכמה

    רש״י (2)

    רש״י

    פריצים – שהוציאו מבית המקדש:

    ונעשו חול – ואף על פי כן נהרג עליהם בלשצר:

  6. ורבי טרפון כיון דכי אכיל דהוקפלו רוב המקצועות הוה אמאי צעריה ההוא גברא משום דההוא הוו גנבי ליה ענבי כולה שתא וכיון דאשכחיה לר' טרפון סבר היינו דגנבן אי הכי אמאי ציער נפשיה משום דרבי טרפון עשיר גדול הוה והוה ליה לפייסו בדמים

    רש״י (4) · תוספות (1)

    רש״י

    אמאי ציערו – ההוא גברא לר' טרפון הא מהפקירא קא אכיל:

    וקא סבר היינו דגנבן – להכי צעריה:

    אי הכי אמאי ציער ר' טרפון נפשיה – כיון שתפסו כגנב מאי הוה ליה למעבד:

    חיה לו לפייסו – בממון:

    תוספות

    [א"ה אמאי ציער] – מאי הוה ליה למיעבד כיון שלא היה רוצה להניחו בענין אחר בשלמא אי הוה שביק ליה כי אמר הוקפלו רוב המקצועות ניחא שהיה מצטער על מה שלא אמר לו:

  7. תניא (דברים ל, כ) לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו שלא יאמר אדם אקרא שיקראוני חכם אשנה שיקראוני רבי אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה

    תוספות (1)

    תוספות

    לאהבה את ה' אלהיך – משמע מאהבת הבורא ולא לכבוד עצמך:

  8. אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא שנאמר (משלי ז, ג) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר (משלי ג, יז) דרכיה דרכי נועם ואומר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר

  9. רבי אליעזר בר ר' צדוק אומר עשה דברים לשם פעלם ודבר בהם לשמם אל תעשם עטרה להתגדל בהם ואל תעשם קורדום להיות עודר בו וקל וחומר ומה בלשצר שלא נשתמש אלא בכלי קדש שנעשו כלי חול נעקר מן העולם המשתמש בכתרה של תורה על אחת כמה וכמה

    רש״י (3)

    רש״י

    לפעלם – לשם שמים:

    ודיבר בהן לשם שמים – שתהא כל כוונתך לשמים:

    להיות עודר כו – להשתכר ממנו כדי לאכול:

  10. אמר רבא שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה דכתיב (מלכים א יח, יב) ועבדך ירא את ה' מנעוריו אלא קשיא דר' טרפון דעשיר גדול היה והוה ליה לפייסיה בדמים

    רש״י (1)

    רש״י

    אלא קשיא דיר' טרפון – אם שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה שהוא חכם במקום שאין מכירין אותו אמאי ציער נפשיה בשביל שהודיע לזה שהוא חכם:

  11. רבא רמי כתיב ועבדך ירא את ה' מנעוריו וכתיב (משלי כז, ב) יהללך זר ולא פיך הא באתרא דידעי ליה הא באתרא דלא ידעי ליה

  12. אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא דכתיב (שמואל ב ח, יח) ובני דוד כהנים היו מה כהן נוטל בראש אף תלמיד חכם נוטל בראש וכהן מנא לן דכתיב (ויקרא כא, ח) וקדשתו כי את לחם (ה') אלהיך הוא מקריב ותנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה

    רש״י (2) · תוספות (1)

    רש״י

    שרו לי תגראי – הקדימו דיני לשל אחרים בשביל כבוד תורתי:

    ובני דוד כהנים היו אלא מה וכו':

    תוספות

    שרו לי תגראי – כלומר פסוק דין שלי תחילה:

מקורות הנוסח

  • נוסח הגמרא – מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Nedarim – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
  • רש״י על מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Nedarim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות על מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot on Nedarim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

חלוקת רש״י ותוספות לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.