דלג לתוכן הראשי
כוונות

מסכת נדרים דף מ״א ע״א

תלמוד בבלי, סדר נשים · מתחת לכל קטע: רש״י ותוספות · מסכת נדרים בדף היומי · משנה מסכת נדרים

  1. ושטיח בחוסר כל (דברים כח, מח) אמר ר' אמי אמר רב בלא נר ובלא שלחן רב חסדא אמר בלא אשה רב ששת אמר בלא שמש רב נחמן אמר בלא דעה תנא בלא מלח ובלא רבב

    רש״י (3) · תוספות (1)

    רש״י

    ושטיח – עור לאכול עליו:

    בלא מלח ובלא רבב – דמלפת בהו:

    רבב – שומן:

    תוספות

    שטיח – עור מבושל שאוכלין עליו ונושאין אותו עוברי דרכים עמם:

  2. אמר אביי נקטינן אין עני אלא בדעה במערבא אמרי דדא ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה דא קני מה חסר דא לא קני מה קני

    רש״י (2) · תוספות (2)

    רש״י

    דדא ביה כולא ביה – מי שיש בו דעת כמי שיש בו הכל שאינו נחסר כלום:

    דא קני מה חסר – מי שקנה דעת אינו חסר כלום:

    תוספות

    דדא ביה – שיש בו דעה:

    דא לא קני – דעה מה קני:

  3. אמר ר' אלכסנדרי אמר ר' חייא בר אבא אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו על כל עונותיו שנאמר (תהלים קג, ג) הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי רב המנונא אמר חוזר לימי עלומיו שנאמר (איוב לג, כה) רוטפש בשרו מנוער ישוב לימי עלומיו כל משכבו הפכת בחליו (תהלים מא, ד) אמר רב יוסף לומר דמשכח למודו

    רש״י (4) · תוספות (2)

    רש״י

    חוזר לימי עלומיו – דנעשה כתינוק שלא טעם טעם חטא:

    שנא' רוטפש – כלומר כשעת רטוב ופש כמו [פרו ורבו מתרגמינן] פושו וסגו:

    מנוער – מן החולי ישוב כמו שהיה בימי עלומיו:

    כל משכבו הפכת בחליו – כל סדר הצעת למודו המסודר לו נהפך לו בחליו ומשכחו:

    תוספות

    הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי:

    חוזר לימי עלומיו – דבריא החולה כשנתרפא יותר מלפני שחלה:

  4. רב יוסף חלש איעקר ליה למודיה אהדריה אביי קמיה היינו דבכל דוכתא אמרינן אמר רב יוסף לא שמיע לי הדא שמעתא אמר ליה אביי את אמריתה ניהלן ומהא מתניתא אמריתה ניהלן

  5. כי הוה גמיר רבי תלת עשרי אפי הילכתא אגמריה לרבי חייא שבעה מנהון לסוף חלש רבי אהדר ר' חייא קמיה הנהו שבעה אפי דאגמריה שיתא אזדו הוה ההוא קצרא הוה שמיע ליה לרבי כדהוה גריס להו אזל ר' חייא וגמר יתהון קמי קצרא ואתא ואהדר יתהון קמי רבי כד הוה חזי ליה רבי לההוא קצרא אמר ליה רבי אתה עשית אותי ואת חייא איכא דאמרי הכי קאמר ליה אתה עשית את חייא וחייא עשה אותי

    רש״י (4) · תוספות (2)

    רש״י

    תליסר אפי הלכתא – שהיה שונה למודו בי"ג פנים:

    שיתא אזלו ליה – ששכחם:

    קצרא – כובס:

    אתה עשית אותי ואת חייא – דגמר להו דכל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן:

    תוספות

    תליסר אפי הלכתא – י"ג פנים של הלכות משנה:

    אתה עשית את חייא – כלומר למדת לו:

  6. ואמר ר' אלכסנדרי אמר ר' חייא בר אבא גדול נס שנעשה לחולה יותר מן הנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה של חנניה מישאל ועזריה אש של הדיוט והכל יכולים לכבותה וזו של חולה של שמים היא ומי יכול לכבותה

  7. ואמר ר' אלכסנדרי אמר ר' חייא בר אבא ואמרי לה אמר ר' יהושע בן לוי כיון שהגיע קיצו של אדם הכל מושלים בו שנאמר (בראשית ד, יד) והיה כל מוצאי יהרגני רב אמר מן הדין קרא (תהלים קיט, צא) למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך

    רש״י (1)

    רש״י

    הכל מושלין בו – להמיתו אפי' זבוב אפילו יתוש:

  8. רבה בר שילא אמרו ליה שכיב גברא גבוה הוה רכיב גירדונא זוטרא מטא תיתורא איסתויט שדייה וקא שכיב קרי על נפשיה למשפטיך עמדו היום

    רש״י (4) · תוספות (1)

    רש״י

    למשפטיך עמדו היום כל עבדיך – דכיון שנשפט בישיבה של מעלה הכל נעשו עבדיו של הקב"ה ליפרע הימנו:

    גברא גבוה הוי רכיב גירדנא זוטא – פרדה קטנה:

    תיתורא – גשר:

    ואסתויט – נתפחדה הפרדה ושדייה מינה ושכיב ואע"פ שהפרדה נמוכה ואיהו היה ארוך כל כך דלא נפל אלא מעט מת:

    תוספות

    למשפטיך – כלומר כשעמדו בריותיך למשפטיך הכל עבדים להביא עליהם מה שצוית:

  9. שמואל חזייה לההוא (קרוקיתא דעקרבא) יתיבא על אקרוקתא ועברה נהרא טרקא גברא ומיית קרי עליה למשפטיך עמדו היום

    רש״י (1) · תוספות (4)

    רש״י

    אקרוקתא – צפרדע ועקרב אינו יכול לשוט בנהר ונשאו צפרדע עליו להעבירו בנהר לנשוך את האיש:

    תוספות

    גברא רבה – אדם גדול:

    גירדגא זוטרא – פרד קטן:

    איטיוטי – נבעת. כמו קמא טיוטא נקטיה בבא קמא (דף לז:):

    אקרוקתא – צפרדע:

  10. אמר שמואל אין מבקרין את החולה אלא למי שחלצתו חמה לאפוקי מאי לאפוקי הא דתניא ר' יוסי בן פרטא אומר משום ר' אליעזר אין מבקרין לא חולי מעיים ולא חולי העין ולא מחושי הראש בשלמא חולי מעיים משום כיסופא אלא חולי העין ומחושי הראש מאי טעמא

    תוספות (1)

    תוספות

    שחלצתו חמה – שהחזיק חמימותו ועדיין הוא חולה:

  11. משום דרב יהודה דאמר רב יהודה דיבורא קשיא לעינא ומעלי לאישתא אמר רבא האי אישתא אי לאו דפרוונקא דמלאכא דמותא מעלי

מקורות הנוסח

  • נוסח הגמרא – מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Nedarim – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
  • רש״י על מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Nedarim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות על מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot on Nedarim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

חלוקת רש״י ותוספות לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.