מסכת נדרים דף ל״ח ע״ב
תלמוד בבלי, סדר נשים · מתחת לכל קטע: רש״י ותוספות · מסכת נדרים בדף היומי · משנה מסכת נדרים
נפשה וגופה לשמים אמרו לו אף הטמאה נפשה לשמים וגופה שלו שאם ירצה הרי הוא מוכרה לנוכרים או מאכילה לכלבים:
רש״י (2)
רש״י
נפשה וגופה לשמים – שאינה ראויה לאכילה לפיכך זן אותה דאינו מהנהו הנאה מרובה:
מוכרה לעובדי כוכבים – וניחא ליה בפיטומא:
גמ׳ אמר רב יצחק בר חנניה אמר רב הונא המודר הנאה מחבירו מותר להשיא לו בתו הוי בה רבי זירא במאי עסקינן אילימא בשנכסי אבי כלה אסורין על החתן הרי מוסר לו שפחה לשמשו
רש״י (2) · תוספות (1)
רש״י
גמ' על החתן – שהחתן הוי מודר:
הרי מוסר לו שפחה לשמשו – ואמאי מותר:
תוספות
הרי מוסר שפחה לשמשו – דס"ד דאיירי בקטנה שניסת על ידו ואת אמרת דמותר להשיא בתו הא פשיטא דאסור:
אלא ב[ש]נכסי חתן אסורין על אבי כלה גדולה מזו אמרו זן את אשתו ואת בניו ואף על פי שהוא חייב במזונותן ואת אמרת מותר להשיא לו בתו
רש״י (3)
רש״י
אלא בשנכסי חתן אסורין אצל אבי הכלה – ואע"פ שהחתן מהנהו שזן את בתו אפי' הכי משיא לו את בתו ומשיב הש"ס משום הא לא צריך למימר דמותר להשיא את בתו:
דגדולה מזו אמרו – בשנכסיו אסורים על הנודר אמרנו וזן את אשתו:
אע"פ וכו' ואת אמרת וכו' – פשיטא דמותר דהא לא מהני כלל:
לעולם בשנכסי אבי כלה אסורים על החתן ובבתו בוגרת ומדעתה
רש״י (1) · תוספות (1)
רש״י
לעולם בשנכסי אבי כלה אסורין על החתן – ודקאמרת הרי מוסר לו שפחה לשמשו תריץ בבתו בוגרת עסקינן שיכול להשיאו ומדעת עצמה דהואיל ואינו משיא אלא מדעת עצמה לאו הנאה דקא מהני ליה איהו אלא הנאה מועטת:
תוספות
בבתו בוגרת דמדעתה – וקמ"ל אף על גב שהוא מדבר עמה ומשיא עצה לה להנשא לו הנאת דבור לא מקרי הנאה:
תניא נמי הכי המודר הנאה מחבירו אסור להשיא לו בתו אבל משיאו בתו בוגרת ומדעתה
רש״י (1)
רש״י
תניא נמי הכי – דהנאה מועטת מותרת:
אמר רבי יעקב המדיר בנו לתלמוד תורה מותר למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר רבי יצחק אמר לצלות לו דג קטן אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן המודר הנאה מחבירו מותר להשקותו כוס של שלום מאי ניהו הכא תרגימו כוס של בית האבל במערבא אמרי כוס של בית המרחץ:
רש״י (3)
רש״י
המדיר את בנו – מנכסיו אם לא ילמוד תורה:
מותר – האב למלאות כו' שהנאה מרובה נדר הימנו ולא הנאה מועטת וזו הנאה מועטת היא:
כוס של בית המרחץ – הנאה מועטת היא:
ולא יזון את בהמתו בין כו': תניא יהושע איש עוזא אומר זן עבדיו ושפחותיו הכנענים ולא יזון את בהמתו בין טמאה בין טהורה מאי טעמא עבדיו ושפחותיו הכנענים למנחרותא עבידן בהמה לפטומא עבידא:
רש״י (3)
רש״י
למנחרותא עבידן – לצורך עבודה עשויין ולא להתפטם:
למנחרותא – לעבודתו והואיל וקי"ל יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך אינה הנאה למודר אם זה מפרנס עבדיו:
לפטומא עבידא – דטהורה לשחיטה וטמאה לעובד כוכבים:
מתני׳ המודר הנאה מחבירו ונכנס לבקרו עומד אבל לא יושב ומרפאו רפואת נפש אבל לא רפואת ממון:
רש״י (1)
רש״י
המודר הנאה מחבירו נכנס לבקרו עומד אבל לא יושב – כדמפרש לקמן:
מקורות הנוסח
- נוסח הגמרא – מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Nedarim – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
- רש״י על מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Nedarim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות על מסכת נדרים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot on Nedarim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
חלוקת רש״י ותוספות לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.