מסכת עירובין דף ח׳ ע״ב
תלמוד בבלי, סדר מועד · מתחת לכל קטע: רש״י ותוספות · מסכת עירובין בדף היומי · משנה מסכת עירובין
אבל זה כנגד זה אימא לא
רש״י (1)
רש״י
אבל זה כנגד זה – לא הויא לה חצר רה"י לשבת השתא אשמעינן דכנגדו ואפילו הכי מותרת:
ולרבה דאמר זה כנגד זה אסור הא דרב במאי מוקי לה בזה שלא כנגד זה תרתי למה לי
רש״י (2)
רש״י
ולרבה – דאמר לעיל אבל זה כנגד זה הוי מבוי מפולש ואסור (אפילו חצר) הא דרב במאי מוקים לה בזה שלא כנגד זה ועל כרחיך כנגד דקאמר רב לאו דווקא דהא אוקימנא טעמיה דרב בשלא עירבו אבל עירבו אפילו מבוי מותר:
תרתי למה לי – הא תנא לה חצר שהרבים נכנסין לה בזו כו' ומילתיה דרב למשתרייה חצר מינה מסתמא ואפילו זה כנגד זה וכל שכן בזה שלא כנגד זה ואיסור מבוי מאידך מתניתין דחצר קטנה שמעינן:
אי מהתם הוה אמינא הני מילי לזרוק אבל לטלטל אימא לא קמ"ל
רש״י (6)
רש״י
אי מהתם – מחצר שהרבים נכנסין לה כו' דקתני רשות היחיד לשבת:
הוה אמינא – האי דקרי ליה רה"י:
לזרוק – כלומר מדאורייתא רה"י הוא והזורק מרה"ר לתוכו חייב:
אבל לטלטל – בתוכו:
אימא לא – משתריא ומדרבנן דליגזור רבנן עליה:
קמ"ל – רב מותרת:
איתמר מבוי העשוי כנדל אמר אביי עושה צורת הפתח לגדול והנך כולהו מישתרו בלחי וקורה
רש״י (2) · תוספות (1)
רש״י
נדל – שרץ שיש לו רגלים הרבה כדתניא בתורת כהנים (פרשת שמיני): מרבה רגלים זה נדל מבוי העשוי כנדל שפתוחין לו מבואות הרבה וראשיהן פתוחין לרשות הרבים וראשו פתוח לרשות הרבים אחר:
עושה צורת פתח לגדול – באחד משני ראשין והאחרים קטנים משתרו בלחי וקורה בראשיהן על פני רשות הרבים:
תוספות
מבוי העשוי כנדל – פי' רבינו תם שמבואות קטנים פתוחים למבוי גדול משני צדדין ואינן זה כנגד זה דאם כן הוו מפולשין וכענין זה הם כרגלי הנדל שיש לו ב' שורות של רגלים מימין ומשמאל והם זה שלא כנגד זה:
א"ל רבא כמאן כשמואל דאמר תורתו כסתום למה ליה צורת הפתח ועוד הא ההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא וחשו לה לדרב
רש״י (3) · תוספות (1)
רש״י
כמאן כשמואל – דאמר מבוי עקום תורתו כסתום דהא כל מבואות קטנים הללו מבואות עקומות הן נכנס בדרך זה ויוצא בדרך זה וקאמרת לא בעי תיקון לעקמומיתו כשמואל:
ה"ג למה לי צורת פתח – אמאי אצרכת צורת פתח לגדול הא איהו נמי אין פילושיו מכוונין:
ועוד הא ההוא מבוי – דהוה באתריה דשמואל בנהרדעא וחשו ליה לדרב כדאמר לעיל רמו עליה חומריה דרב וחומריה דשמואל:
תוספות
והא ההוא מבוי עקום דהוה בנהרדע' ורמו עליה חומריה דרב – ממאי דחשו נמי לדשמואל לא פריך ויצטרך דלתות דהא דחשו משום דנהרדעא אתריה דשמואל הוה אבל מדחשו לדרב באתריה דשמואל פריך שפיר:
אלא אמר רבא עושה צורת הפתח לכולהו להאי גיסא ואידך גיסא מישתרו בלחי וקורה
רש״י (3)
רש״י
עושה צורת פתח לכולהו – הקטנים:
מהך גיסא – בעקמומיתן לצד מבוי גדול:
ואידך גיסא – לרשות הרבים מישתרי בלחי או קורה:
אמר רב כהנא בר תחליפא משמיה דרב כהנא בר מניומי משמיה דרב כהנא בר מלכיו משמיה דרב כהנא רביה דרב ואמרי לה רב כהנא בר מלכיו היינו רב כהנא רביה דרב מבוי שצידו אחד ארוך וצידו אחד קצר פחות מארבע אמות מניח את הקורה באלכסון ארבע אמות אינו מניח את הקורה אלא כנגד הקצר רבא אמר אחד זה ואחד זה אינו מניח את הקורה אלא כנגד הקצר
רש״י (3) · תוספות (1)
רש״י
צידו אחד ארוך – ונמשך כותלו לרה"ר יותר מכותל השני כזה:
אם פחות מד' אמות – עודף זה על חבירו מניח קורה באלכסון וישתמש כאן בארוכה וכאן בקצרה:
ארבע אמות אינו מניח קורה – על ראש כותל הארוך אלא כונס לפנים מראשו כנגד ראש כותל הקצר ומניחה:
תוספות
מניח את הקורה באלכסון – פ"ה משתמש כאן בארוכה וכאן בקצרה והדין עמו שפי' כן דאי לא תימא הכי אמאי מניח את הקורה באלכסון הא בעינן קורה לכל הפחות דבוקה במבוי כדאמר בסמוך גבי ב' יתידות בשני כותלים כו' לדברי המתיר אסור ואף על פי שכאן מונח ראשו האחד על גבי המבוי אין סברא לחלק וא"ת והיכי שרי להשתמש נגד הארוך הא אין כאן אלא ב' מחיצות וי"ל דאית ליה קורה משום מחיצה ומאן דאית ליה משום מחיצה הוי אפילו דאורייתא כדמוכח בפירקין אי נמי כיון דצידו האחד ארוך מסתמא לא בקעי בה רבים ולא גזרו ביה רבנן הואיל ובטל לגבי מבוי אע"ג דאית ביה ד' על ד':
ואימא טעמא דידי ואימא טעמא דידהו אימא טעמא דידי קורה טעמא מאי משום היכר ובאלכסון לא הוי היכר
רש״י (1)
רש״י
ובאלכסון לא הוי היכירא – שהרואה בני מבוי נמשכין ומשתמשין ברה"ר חוץ מכנגד כותל הקצר אומר מותר להשתמש ברשות הרבים לפי שאין אותו העודף דומה שיהא מן המבוי:
ואימא טעמא דידהו קורה משום מאי משום מחיצה ובאלכסון נמי הוי מחיצה
אמר רב כהנא הואיל ושמעתתא דכהני היא אימא בה מילתא הא דאמרת מניח הקורה באלכסון לא אמרן אלא שאין באלכסונו יותר מעשר אבל יש באלכסונו יותר מעשר דברי הכל אינו מניח אלא כנגד הקצר
רש״י (2)
רש״י
שאין באלכסונו יותר מעשר – שהמבוי קצר לרחבו הרבה ואין ברוחבו ובארבע אמות הנמשכין להצטרף יותר מעשר:
אבל יש באלכסונו יותר מעשר – נמצא פתחו רחב מעשר שהרי כל תחת הקורה הוי פתח:
איבעיא להו מהו להשתמש תחת הקורה רב ורבי חייא ור' יוחנן אמרו מותר להשתמש תחת הקורה שמואל ורבי שמעון בר רבי ור"ש בן לקיש אמרו אסור להשתמש תחת הקורה
רש״י (1)
רש״י
מהו להשתמש תחת הקורה – אכל מבואות קאי:
לימא בהא קמיפלגי דמר סבר קורה משום היכר ומר סבר קורה משום מחיצה
רש״י (1)
רש״י
קורה משום מחיצה – וחודו הפנימי יורד וסותם הלכך אסור דמן המחיצה ולפנים בעי אשתמושי:
לא דכולי עלמא קורה משום היכר והכא בהא קמיפלגי דמר סבר היכירא מלגיו ומר סבר היכירא מלבר
רש״י (2)
רש״י
מר סבר היכירא – להנך מגוואי בעינן וצד הפנימי הוי להו היכר ואסור להשתמש מן ההיכר ולחוץ:
מלבר – לבני רשות הרבים דהיינו צד החיצון:
ואיבעית אימא דכולי עלמא משום מחיצה והכא בהא קמיפלגי דמר סבר חודו הפנימי יורד וסותם ומר סבר חודו החיצון יורד וסותם
רש״י (1)
רש״י
מר סבר חודו הפנימי יורד וסותם – נמצא תחת הקורה מן המחיצה ולחוץ ואסור:
אמר רב חסדא הכל מודים בבין לחיים שאסור
רש״י (1) · תוספות (1)
רש״י
הכל מודים – במבוי שאין בו קורה והכשירו בלחי שאסור להשתמש בין לחיים כלומר כנגד הלחי והאי דנקט בין לחיים אמבואות טובא קאי:
תוספות
הכל מודים בבין לחיים דאסור – טעמא משום דלחי הוי אפילו משהו ואתי לאפוקי אבל בקורה דרחבה טפח ליכא למיחש אבל אין לפרש דטעמא דרב חסדא משום דסבר קורה משום היכר ולחי משום מחיצה ומשום היכר ובין לחיים אסור ואינו יכול להשתמש אלא מן המחיצה שלפנים דהא אביי אית ליה לעיל (עירובין ד' ה.) גבי היה גבוה מכ' ובא למעטו לחד לישנא קורה משום מחיצה וכ"ש לחי וקא אמר בסמוך מסתברא מילתיה דר' יוחנן תחת הקורה אבל בין לחיים אסור ורבא נמי אית ליה בפירקין דתרוייהו משום היכירא ובסמוך מודה רבא דאסור להשתמש בין לחיים היכא דרחב ארבעה:
בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא נעץ שתי יתידות בשני כותלי מבוי מבחוץ והניח קורה על גביהן מהו
רש״י (1)
רש״י
נעץ שתי יתידות קביליי"ש נעוצות בכותל בעוביו שלצד רה"ר ונמצאת קורה שעליהן בולטת ונמשכת לחוץ יותר מן הכתלים וחודה הפנימי דבוק וסמוך לכותל:
א"ל לדברי המתיר אסור לדברי האוסר מותר
רש״י (3)
רש״י
לדברי האוסר – להשתמש תחת הקורה בכל מבואות דטעמא משום חודו הפנימי יורד וסותם:
מתיר – כאן להשתמש במבוי הזה אגב הך קורה שאינה על גבי מבוי דכיון דחודו הפנימי סותם נמצאת סתימת הקורה דבוקה לכתלים וסתימה מעלייתא היא:
לדברי המתיר – להשתמש תחת הקורה אלמא חיצון יורד וסותם אוסר כל המבוי הזה עד שיביאו קורה אחרת דאין הסתימה מחוברת לכתלים ויש אויר ביניהם והכא לאו מחיצה ממש הוא להכשיר הפסק אויר שמכאן ומכאן ע"י לבוד:
רבא אמר לדברי האוסר נמי אסור בעינן קורה ע"ג מבוי וליכא
איתיביה רב אדא בר מתנה לרבא היתה קורתו
מקורות הנוסח
- נוסח הגמרא – מסכת עירובין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Eruvin – תלמוד בבלי (ויקיטקסט) (מקור) · רישיון: CC-BY-SA (ייחוס – שיתוף זהה)
- רש״י על מסכת עירובין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Eruvin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות על מסכת עירובין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot on Eruvin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
חלוקת רש״י ותוספות לקטעי הגמרא נעשתה לפי הדיבור המתחיל; במקומות מעטים ייתכן שפירוש מופיע קטע אחד לפני או אחרי מקומו.