ספר הזוהר – חלק ב, דף נ ע״א

תוספתא: ״ויסע מלאך האלהי"ם וגו'״ -- (מתניתין), עד לא [ס"א אשתקע] אשתכח אוירא דכיא ולא נהיר -- אבנין נקיבן הוו סתימאן; תלת רוחין דכלילן בתלת הוו שקיען; ומיין סתימן תחות נוקבי בשבעין ותרין אתוון אתהדרו לאתרייהו.