ספר הזוהר – חלק א, דף ריא ע״ב

דאקרי חי העולמים, ובגין כך כי עודך חי, ועל דא בקדמיתא אמר, רב עוד יוסף בני חי, דאצטריך למיקם ברזא דחי והא אתמר.

תא חזי מה כתיב, ״ויברך יעקב את פרעה״? אמר רבי יוסי, פרעה אף על גב דאוקמוה ברזא אוחרא, סמך דקא סמכינן בעלמא, אבל תא חזי (שיר א ט) לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי, תא חזי אית רתיכין לשמאלא ברזא דסטרא אחרא, ואית רתיכין לימינא ברזא דלעילא דקדושה, ואלין לקבל אלין, אלין דרחמי ואלין דדינא. וכד קב"ה עבד דינא במצראי, כל דינא דעביד כההוא גוונא דאינון רתיכין ממש, וכגוונא דיליה דההוא סטרא ממש, מה ההוא סטרא (ממש) קטיל ואפיק נשמתין, אוף קב"ה עביד בההוא גוונא ממש, דכתיב (שמות יג טו) ויהרוג יהו"ה כל בכור, וכן כלא במצרים בההוא גוונא ממש, ובגין כך דמיתיך רעיתי, כגוונא דילה ממש לקטלא, דכתיב כי אני יהו"ה, אני הוא ולא אחר, ולזמנא דאתי מה כתיב, (ישעיה סג א) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגו'.

תא חזי מה כתיב, ״וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד״? "ויאחזו בה"-- אחסנת עלמין, "ויאחזו בה" דהא להון אתחזי כמה דאוקמוה, (ד"א ל"ג אמר רבי יוסי) "ויפרו וירבו מאד" ודאי, דהא צערא לא שראת בהו, וקיימי בתפנוקי עלמא, ובגין כך "ויפרו וירבו מאד":

ברוך ה' לעולם אמן ואמן:

::אמרו המגיהים, מתוך הלשון ניכר שאינו מספר הזהר (עד דף רטז ע"א ד"ה ויחי יעקב וגו' רבי חייא פתח), והאור ניכר מתוך החשך, ולדעתנו כי הוא ממדרש הנעלם ובלשון הקודש היה, והמתחכמים להתהלל שנו שפת אמת והפסידו כוונת והבנת המאמר, כי לא ידעו ולא הבינו לעשות הלשון על מתכונתו, והנה יהיה בעיני כל מעיין כדברי ספר החתום, וכבר היינו משמיטין אותו כי בהעתקה שבא מצפת תוב"ב לא מצאנו אותו, אלא מפני הרואים שלא יתפארו עלינו לאמר כי מלאכתנו חסרה הדפסנו אותו כאשר הוא, ואין כח בידינו לתקן את אשר עותו: