ספר הזוהר – חלק א, דף קמז ע״א

תוספתא: בני עלמא רחימי עלאה, הורמנא דבוריירי, קריבו שמעו, מאן חכימא בכו, מארי דעיינין בסוכלתנו, ליתי ולינדע, בשעתא דרישא חוורא נטיל תלת אתוון, וגליף לון בגלופא בגלופין, חד א', חד י', וחד ן', ואתגליף אי"ן, א' רישא עלאה דכלא, טמירא דכל טמירין, י' סליקו דרעותא, הוי אשתכלל מרישא לעילא, ונחת לתתא, נפק, ואפיק תלתין ותרין שבילין, עד דאתגליפו בין אבני יקר דמתלהטן, ואתקשרו באת נו"ן דאיהו דכר ונוקבא, תרין רחימין, קשורא תקיפא בהו אשתכללו, ושמא קדישא בהו אתקשר, מנייהו אשתכח מזונא לכלא, אשתכללו עלמין, ועל דא אתגליף ן' פשוטה כללא דתרין, נ' כפופה נוקבא חדא.

י' דאיהי רעותא