ספר הזוהר – חלק א, דף קלז ע״ב

נקרא לבן, ואותן שתי בנות אינן בטלות ממש, הדא הוא דכתיב (בראשית כט טז) וללבן שתי בנות, אמר רבי יוסי כך הוא, תמן כתיב בכירה וצעירה, והכא כתיב גדולה וקטנה, אמר רבי יוסי, אבל אינן בכח לעשות רע, ולהתעורר ליצר הרע כמתחלה, משמע דכתיב שם הגדולה לאה, שלאה מכחה ומרשעתה, ושם הקטנה רחל, שאין בה כח המתעורר, כמה דאת אמר (ישעיה נג ז) וכרחל לפני גוזזיה נאלמה, אמר רב הונא, זה יצר הרע ושתי בנותיו מתחלפות מכמות שהיו בראשונה, בתחלה לוט מקולל מנוול, עכשיו לבן מלובן, שאינו מקולל ומנוול בניוולו כבראשונה, בתחלה שתי בנותיו חזקות כל אחת ואחת בכחה, ועכשיו שם הגדולה לאה, לאה בלא כח, לאה בלא חזוק, לאה ממעשיה הראשונים, ושם הקטנה רחל כדקאמרן, ולא כמו שהיו בראשונה.

אמר רבי אחא בר יעקב, תא חזי מה כתיב, ויעתר יצחק ליהו"ה לנכח אשתו כי עקרה היא, אמר רבי אחא, מפני מה היא עקרה, מפני שיצר הרע אינו נמצא בכחו בעולם, ועל כך אין נמצא פריה ורביה, זולתי בתפלה, מה כתיב ויעתר לו יהו"ה ותהר רבקה אשתו, כיון שמתעורר יצר הרע נמצא פריה ורביה, אמר רבי יוסי, אם כן מה הפרש בין העולם הזה לאותו הזמן, ועוד דהא קרא קאמר דקודשא בריך הוא עביד, אמר רבי אחא כך הוא, דקודשא בריך הוא אתער ליה לההוא עניינא דצריך לזווגא, ולא לכל שעתא, דיהא תדיר עם בר נש כמו כען, דאיהו אשתכח תדיר וחטאן ביה בני נשא, אלא לההוא זווגא בלחודוי, ואתערותא ההיא, אתערותא דקודשא בריך הוא ליהוי, הדא הוא דכתיב (יחזקאל לו כו) והסירותי את לב האבן מבשרכם, ונתתי לכם לב בשר, מהו לב בשר, אמר רבי יהודה, לב להוציא בשר, ולא לדבר אחר: