ספר הזוהר – חלק א, דף קכג ע״א

עונשה, הולכת משוממת ומבקרת בכל יום לגוף ולקבר.

אמר רבי יוסי, האי קוליתא דקרדינותא, כד אזיל בסריחותא לכאן ולכאן, אזל ומבקר לה לאתרה תריסר ירחי, כך נשמתא ההיא דאתחזיא לקבלא ענשא, אזלה לבר בעלמא, ומפקדת לה לאתרה תריסר ירחי בבתי קברי ובעלמא.

אמר רבי יהודה תא חזי, דכתיב ויקם אברהם מעל פני מתו וגו', אמר רבי אבא, והא תנן דכד נשמתא היא בתשלומא עלאה, ניתוסף בה ה' ונקראת אברהם בתשלומא עלאה, והכא את אמר דכד ליתא זכאה כל כך, דכתיב ויקם אברהם, עבדת מאן דיתיב בכרסיא, נחית בגו זוטר תתאה.

אלא הכי גזרנא, ויקם אברהם מעל פני מתו, דאמר רבי בו אמר רבי זריקא, כשהנשמה ראויה לעלות למקום עדנה, קודם מגינה על הגוף הקדוש שיוצאת משם, ואחר כך עולה למקום מעלתה, הה"ד ויקם אברהם מעל פני מתו, זהו הגוף, וידבר אל בני חת, אלו שאר גופות הצדיקים, שהם (ד"א ל"ג בני) חת חתים ונהלמים בעולם למען יראת קונם, חתים על שהם שוכני עפר, ואמאי צריכה להו, אמר רבי יהודה, כלא במניינא כתיבין, ועל (דהוי, ד"א דא הוי ההוא) גופא במניינא עמהון, ומה אמר להו בדרך פיוס ובדרך כבוד,