ספר הזוהר – חלק א, דף קיז ע״א

עושה מה שאין יכול לעשות מלאך ולא שרף ולא שליח, שאני אומר ממקום קדושתי יהא כך, ומיד נעשה, מה שאין המלאך יכול לעשותו, אבל הקדוש ברוך הוא ממקום קדושתו אומר יהא כך, ומיד נעשה מה שהוא רוצה לעשות, ולפיכך לא נעשית נקמה זו ע"י מלאך ושליח בשביל קלון המצרים, ולהראות גדולתו של מקום שלא רצה שיכנסו ביניהם דבר קדוש, ועל הדרך הזה נאמר אני ולא מלאך, אני יכול לעשותו ולא מלאך.

וכיוצא בו אמר רבי יהודה, מאי דכתיב (יונה ב י) ויאמר יהו"ה לדג, וכמה צדיקים וחסידים מישראל שלא דבר עמהם הקדוש ברוך הוא, ובא לדבר עם הדג דבר שאינו מכיר ויודע, אלא אמר רבי יהודה, כיון שעלתה תפלתו של יונה לפני הקדוש ברוך הוא, ממקום קדושתו אמר בשביל שיקיא הדג את יונה אלא היבשה, למ"ד לדג כמו בשביל, כלומר ויאמר יהו"ה בשביל הדג שיקיא את יונה אל היבשה, ממקום קדושתו אמר הקדוש ברוך הוא יהא כך ומיד נעשה, מה שאין שליח יכול לעשותו.

תניא אמר רבי שמעון, מפתח של חיה בידו של הקדוש ברוך הוא, הוא, ובעוד שהיא יושבת על המשבר, הקדוש ברוך הוא מעיין באותו הולד אם ראוי הוא לצאת לעולם, (יוצא ו) פותח דלתות בטנה ויוצא, ואם לאו סוגר דלתותיה ומתו שניהם, אי הכי לא יצא רשע לעולם, אלא הכי תנינן, על שלש עבירות נשים מתות וכו', (אמר רבי שמעון והא) ואמר רבי יצחק, למה אשה מפלת פרי בטנה, אלא אמר רבי יצחק, הקדוש ברוך הוא רואה אותו העובר שאינו ראוי לצאת לעולם, ומקדים להמיתו במעי אמו, שנאמר (בראשית ו ד) הנפילים היו בארץ בימים ההם, נפלים כתיב בלא יו"ד ראשונה, ולמה בשביל שאחרי כן באו בני האלהי"ם אל בנות האדם וילדו להם בזנות, וירבו