ספר הזוהר – חלק א, דף קט ע״ב

לפעלם, בגין פעלם דבני נשא, כמה דאינון עבדין עובדין הכי מהפך לון, כל אשר יצום על פני תבל ארצה, בגין דעובדין דבני נשא מהפך לאינון מסבות, בכל מה דאיהו פקיד לון על פני תבל וגו'.

רבי אלעזר אמר ״והוא מסבות מתהפך״-- הקב"ה מסבב סבובין ואייתי עובדין בעלמא לאתקיימא, ולבתר דחשיבו בני נשא דיתקיימון אינון עובדין, קב"ה מהפך לון לאינון עובדין מכמה דהוו בקדמיתא, בתחבולותיו, בתחבולתו כתיב.

כהאי אומנא דעביד מאנין דחרסא, בעוד דההיא טיקלא אסתחרת קמיה, חשיב למעבד כגוונא דא עביד, חשיב למעבד כגוונא אחרא עביד, מהפך מאנא דא למאנא דא, בגין דההוא טיקלא אסתחרת קמיה. כך קב"ה מהפך עובדוי דאיהו עביד, בתחבולתו חסר יו"ד, ומאן איהו דא בי דינא דלתתא דאיהו טקלא דאסתחרת קמיה, ועל דא מהפך מאנין ממאנא דא למאנא אחרא, וכל דא כפי פעלם דבני נשא, אי מטיבין בני נשא עובדיהון, ההוא טקלא דסחרא, אסחרת לון לימינא, וכדין אתעבידו עובדין בעלמא לאוטבא לון כדקא יאות, וטיקלא אסחרת תדיר ולא שכיך בההוא סטרא דימינא, ועלמא מתגלגלא ביה אתו בני נשא לאבאשא