ספר הזוהר – חלק ג, דף רסד ע״א

ואשתזיב מניה. כד עייל - הא שמא קדישא לימינא קאים, ולא יכיל לקטרגא בהדיה.

ועל דא אצטריך בר נש דלא יעביד טנופא ולכלוכא בתרעא דביתיה, ולא יושיד מיין עכורין. חד - דלא יעביד קלנא לגבי שמא דמאריה, וחד - דאית ליה רשו לההוא מחבלא לחבלא. ובגין כך יזדהר בר נש מהאי, ויזדהר בר נש דלא ימנע מתרעא דביתיה שמא דמאריה.

וכד בר נש אתקין מזוזה לפתחיה - כד עייל ההוא בר נש - ההוא יצר הרע וההוא שידא בעל כרחייהו נטרי ליה ואמרי ״זה השער ליהו"ה צדיקים יבאו בו״ (תהלים קיח כ). וכד לא קאים מזוזה לפתחיה דבר נש - יצר הרע וההוא שידא מתתקנין כחדא, שוו ידייהו על רישיה בזמנא דעייל פתחי ואמרי ״ווי ליה לפלניא דהא נפק מרשותא דמאריה!״. מההוא זמנא קאים בלא נטירו - דלית מאן דנטיר עליה רחמנא לישזבן:

(דף ר"פ ע"ב)