ספר הזוהר – חלק ג, דף רסג ע״א

ועל דא ה"א בתראה נטלא תפלין דהיא שמאלא. ומאן אינון? אלין ארבעה דאינון חד גופא, ועל דא כלילן בחד. ומאן אינון? תפארת נצח הוד יסוד. והיא ה"א ד״ידכה״. וכלהו אחידא בה בגין לאתברכא מנייהו, וכלילא מכלהו.

א"ר חייא, אי הכי הא כתיב ״וראית את אחורי״ (שמות לג כג), ותנינן ״דא קשר של תפלין״?!

אמר ליה, הא אוקמוה ושפיר הוא! וכלא ברירא דמלה!

ועל דא - מהאי תלייא רצועה חד לתתא - דהא מנה תליין תתאי ואתזנו מנה. ועל דא איתקרי ״אות״ כמה דאת אמר ״זאת אות הברית״ (בראשית ט יב), וכתיב ״והיה לאות על ידכה״ בה', והא אוקמוה:

״שמע ישראל״ (דברים ו ד). א"ר ייסא: ״ישראל״ סבא!

ר' יצחק אמר, ע' רברבא לאכללא שבעין שמהן, סהדותא דכלא.

״שמע ישראל״ כמה דכתיב ״שמעו שמים״ (ישעיהו א ב) וכתיב ״האזינו השמים״ (דברים לב א). אוף הכא ״שמע ישראל״ - וכלא חד מלה הוא.

* ״יהו"ה״ - רישא דכלא בנהירו דעתיקא קדישא, והאי הוא דאקרי 'אב'. * ״אלהינו״ - עמיקתא דנחלין ומבועין דנפקין ונגדין לכלא. * ״יהו"ה״ - גופא דאילנא, שלימו דשרשין. * ״אחד״ - כנסת ישראל.

וכלא חד שלימותא, ואתקשר דא בדא, ולא אשתכח פרודא אלא כלא חד.

תני ר' יצחק, רתיכא קדישא עלאה - ארבעה בתי דתפילין דאנח ו' כמה דאתמר. רתיכא קדישא אחרא - ארבע אחרנין דכלילן בחד דאנח ה' בתראה, כמה דאוקמוה:

200px|center