ספר הזוהר – חלק ג, דף קעד ע״ב

ציצית - פקודא דא איהו לאדכרא כל פקודי אורייתא בגינה, כמה דאת אמר ״וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אותם״ (במדבר טו לט). דא איהו סימנא דמלכא לאדכרא ולמעבד.

כתיב ״ועשית ציץ זהב״ (שמות כח לו). והא אוקימנא רזא דציץ לאתעטרא ביה כהנא רבא. ודא איהו ציץ - לאסתכלא ביה עיינין דאיהו סימן דעלמא עלאה דאתעטר ביה כהנא רבא. ובגין כך אסתכלותא דיליה מכפרא על עזות פנים דלא קיימא לקמיה אלא 'פנים דקשוט' - רזא דכל אינון פנים עלאין דאינון פנים דקשוט, פנים דאמת דכלילן באמת דיעקב.