ספר הזוהר – חלק ג, דף קנג ע״ב

ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא ״יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים״ (דניאל יב י).

״יתלבנו״ - אינון מארי משנה, ״ויצרפו״ אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב ״וצרפתים כצרוף את הכסף״ (זכריה יג ט). ״והרשיעו רשעים״ - אינון ערב רב.

״והמשכילים יבנו״ - אינון מארי קבלה דאתמר בהון ״והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע״ (דניאל יב ג) - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי ״ספר הזהר״ דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים ״כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו״ (שמות א כב). ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!

ומאן גרים דא? -- עורב!

דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב ״ותשליכני מצולה בלבב ימים״. ״יונה״.

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד ״ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל״. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא ״הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד״ (ישעיהו נב יג). ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד ״ימין יהו"ה״ תלת זמנין.

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה ״לא אמות״, ״כי אחיה״ מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה ״כי אחיה״ מסטרא דבינה. ובגין דא ״לא אמות״ מסטרא דגבורה, ״כי אחיה״ מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

״ואספר מעשי יה״ - מסטרא דהוד, ״יסור יסרני יה״ - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. ״ולמות לא נתנני״ - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו בן יה. ומיד יקום ו' לה' ביה בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב ״ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת״. ובגין דא אמר נביא ״בבכי יבאו ובתחנונים אובילם״ (ירמיהו לא ח).

קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!".

פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך ״והאיש משה ענו מאד״ (במדבר יב ג) - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין".

(עד כאן רעיא מהימנא)

[כאן מופיע בדפוס ״עח א - פקודא בתר דא וכו'״. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא בזהר חלק ג עח א. וצע"ע. ויקיעורך]