ספר הזוהר – חלק ג, דף קנג ע״ב

״וביום הקים את המשכן״ (במדבר ט טו).

ר' חייא פתח ״פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד״ (תהלים קיב ט).

״פזר נתן לאביונים״ - מאי ״פִּזַּר״? כמה דאת אמר ״יש מפזר ונוסף עוד״ (משלי יא כד). יכול פזור בעלמא?

קמ"ל ״פזר נתן לאביונים״ - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות.

מאי ״ונוסף עוד״?

בכלא! ״ונוסף עוד״ - בעותרא! ״ונוסף עוד״ - בחיי!

האי קרא הכי מבעי ליה: "יש מפזר ויוסף עוד"! מאי ״ונוסף״?

אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה.

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך ״ונוסף עוד״.