ספר הזוהר – חלק ג, דף קנ ע״א

ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא.

שמע ר' יוסי וחדי.

אתא לגבי ר' אלעזר.

אמר ליה ר' אלעזר: "ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין".

עאלו.

כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא.

אמר רבי אלעזר ״מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון״! (תהלים לו ח)

קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו.

אמר רבי אלעזר: ״מה יקר חסדך אלהים״ דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין!

פתח רבי יוסי ואמר: ״בהעלותך את הנרות״ - ״בהעלותך״ ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב ״שמן וקטרת ישַמח לב״ (משלי כז ט) דכתיב ״והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה״ (שמות ל ז), וכתיב ״ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה״ (שמות ל ח).

מאי שנא הכא ״בהטיבו״ ומאי שנא התם ״ובהעלות״?

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה!

* רבי יוסי אמר: ״בהטיבו״ - כמה דאת אמר ״כי טובים דודיך מיין״ (שיר א ב). ״טובים״ - רווי חמרא, כמה דאת אמר ״ונשבע לחם ונהיה טובים״ (ירמיהו מד יז).

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר ״וטוב לב משתה תמיד״ (משלי טו טו). ״ובהעלות״ - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא ״ובהעלות״.

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב ״בהטיבו״, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. ״בהעלות״ - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.

רבי יצחק פתח: כתיב ״בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים״ (מ"א ח יג).

״בית זבול״ - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי ״בית זבול״. ורקיע חד אית דאקרי ״זבול״ - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי ״בית זבול״.

תא חזי כתיב ״ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך״ (דברים לג יח) - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא.

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי ״ים כנרת״. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב ״עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק״ (דברים לג יט). ״זבחי צדק״ ודאי! מאי טעמא? ״כי שפע ימים יינקו״.

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא.

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן ״משיכיר בין תכלת ללבן״. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי בקר, וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא.

(חסר תחלת המאמר. ועיין |300px| : (אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)**

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב ״יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי״ (תהלים מב ט). ועל דא כתיב ״ויסע״. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא.

ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון.

תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב ״ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל״ (שמות יד כ) - לקביל אלין ולקביל אלין. ״ויהי הענן והחשך״ - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: |300px| : (כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב ״ויהי הענן והחשך״, דכיון דעאל יצחק בדינוי - ״לא קרב זה אל זה״ כתיב. ״זה אל זה״ - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר ״ויאר את הלילה״ - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא.

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל.

ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד.

כד נהרא האי באר מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו.