ספר הזוהר – חלק ג, דף קח ע״ב

״ובשנה השביעית שבת שבתון וגו'״ (ויקרא כה ד)

* פקודא דא לשבות בשנה השביעית * ואבתריה לפדות בשביעית * ואבתריה להשמיט כספים בשביעית * ואבתריה למנות שבע שנים שבע פעמים - ״והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה״ (ויקרא כה ח).

הכא רזא דכל שביעיות מסטרא דשכינתא דאתקריאת 'שבע', מסטרא דצדיק דאיהו 'שביעי' לבינה, ואיהי ״בת שבע״ מסטרא דאימא עלאה דאתמר בה ״שבע ביום הללתיך״ (תהלים קיט קסד).

שבע שמהן אינון - אב"ג ית"ץ. ובהון מ"ב אתוון. כלל אתוון ותיבין הם תשע וארבעין. אימא עלאה - ״שנת החמשים שנה״ - דבה ״וקראתם דרור״ (ויקרא כה י) - בה תהא שכינתא תתאה ״דרור״ - פדות ושביתה לישראל דאתמר בהון ״והיה זרעך כעפר הארץ״.

כל ספירה מאלין שבע - שית גדפין, דאינון שית אתוון לכל חד. ובהון קוב"ה בכל ספירה מאלין שבע ״בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף״ (ישעיהו ו ב). ובינה איהי ״אחת״ ושכינתא תתאה ״שבע״. ולעילא מבינה - ״אחת ואחת״ - הא עשר ספירן. שתים שלש וארבע וחמש ושש ושבע.

כאן - ״וילך הלוך וגדל״ (בראשית כו יג). מסטרא נוכראה - ״וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר״ (בראשית ח ה). אימתי? באתר דשכינתא תתאה שריא - בשביעי - הדא הוא דכתיב ״ותנח התיבה בחדש השביעי״ (בראשית ח ד) - דא שכינתא תתאה, ״בשבעה עשר יום לחדש״ - איהי שביעאה ועשיראה ורביעאה - דסליקת בהון אהי"ה דאיהי בינה, שנת היובל. איהי ״אהיה אשר אהיה״ - תרין זמנין אהי"ה - חושבן מ"ב. ותמניא אתוון בהון - חמשין.

דבהון פקודא לחשוב שנת היובל. וביה פקודא לחזור אחוזה ביובל - ״בשנת היובל הזאת תשובו וגו'״ (ויקרא כה יג) - כל חד יחזור ביה לדרגא דיליה דנשמתיה אחיזא מתמן. כמה דאוקמוה ״והרוח תשוב אל האלהים וגו'״ (קהלת יב ז).

'שמיטה' - שכינתא תתאה דאיהי משבע שנין. יובל - אימא עלאה - בינה. איהי לחמשין שנין. ובה אתייחסין ישראל במפקנותהון מן גלותא. הדא הוא דכתיב ״ואיש אל משפחתו תשובו״ (ויקרא כה י). כגוונא דמפקנו דמצרים דאינון הוו מארי תיובתא בה - אתמר בהון ״וחמושים עלו בני ישראל״ (שמות יג יח), ואוקמוה ״אחד מחמשים״.

ושכינתא תתאה איהי גאולת בתי ערי חומה דאתמר בה ״ובתי החצרים״ (ויקרא כה לא). ותרי ״בתי״ אית בלבא. אם אינון ממארי תורה אתקריאו ״בתי ערי חומה״, כגוונא דאתמר במפקנו דמצרים ״והמים להם חומה מימינם ומשמאלם״ (שמות יד כב). לאחרים דלאו אינון מארי תורה - אתקריאו ״בתי החצרים״.