ספר הזוהר – חלק א, דף פ ע״א

דהוה מתכסי מניה, וכדין ויבן שם מזבח ליהו"ה הנראה אליו, כיון דאמר ליהו"ה, מהו הנראה אליו, אלא הכא אתגלי ליה ההוא דרגא דשלטא על ארעא, ועאל ביה, ואתקיים ביה:

״ויעתק משם ההרה״ מתמן ידע הר ה' וכלהו דרגין דנטיעין בהאי אתר ויט אהלה בה"א כתיב פריש פרישו וקביל מלכו שמיא בכלהו דרגין דאחידן ביה, וכדין ידע דקב"ה שליט על כלא, וכדין בנה מזבח, ותרין מדבחן הוו, בגין דהכא אתגלי ליה דהא קב"ה שליט על כלא, וידע חכמה עלאה, מה דלא הוה ידע מקדמת דנא, ובנה תרין מדבחן, חד לדרגא דאתגליא וחד לדרגא דאתכסיא תא חזי דהכי הוה, בקדמיתא כתיב ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו וגו', ולבתר כתיב ויבן שם מזבח לה' סתם, ולא כתיב הנראה אליו, וכלא רזא דחכמתא איהו.

וכדין אתעטר אברהם מדרגא לדרגא, עד דסליק לדרגיה, הה"ד ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה, דא דרום דהוא חולקיה דאברהם, הלוך ונסוע דרגא בתר דרגא, עד דסליק לדרום, ותמן אתקשר כדקא יאות, וסליק לדרגיה דדרום, כיון דאתעטר אברהם בדרגוי בארעא קדישא, ועאל (בארעא) בדרגא קדישא, כדין מה כתיב ויהי רעב בארץ, דלא הוו ידעי ידיעה לקרבא לגבי דקב"ה:

ויהי רעב בארץ, דעד כען לא הוה חילא דעל ארעא יהיב תוקפא ומזונא על ארעא, בגין דעד כען לא אתקדשת (נ"א אתתקנת), ולא קיימא בקיומא, כיון דחמא אברהם דהא ההוא חילא דממנא על ארעא, לא יהיב תוקפא וחילא קדישא כדקחזי, כדין וירד אברם מצרימה לגור שם, מנא ידע אברהם, דכתיב לזרעך נתתי את הארץ הזאת, כדין ידע אברהם דהא ארעא לא אתתקנת בתקונא קדישא, אלא בדרגין (ידיעין) קדישין דיפקון מניה, וכדין ידע אברהם רזא דחכמתא, דארעא לא תתקן בקדושה אלא כדאמרן: