ספר הזוהר – חלק ג, דף פג ע״א

וּמֵהָכָא בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. אֲבָל מִסִּטְרָא דַּאֲצִּילוּת - לֵית אַפְרְשׁוּתָא תַּמָּן! וְכֵן מִתַּמָּן אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְלֵית בָּהּ עוֹנֶשׁ וְלָא שָׂכָר וְלָא מִיתָה.

וּבְגִין דָּא - אוֹרַיְיתָא דָּא אִילָנָא דְּחַיִּי, שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא. וְאִילָנָא דָּא "אִילָנָא דְּחַיֵּי" אִתְקְרֵי, וְאִתְקְרֵי "הָעוֹלָם הַבָּא" וְלָא אִתְקְרֵי בֵּיהּ שָׂכָר. בְּגִין דְּאִיהוּ בֵּן. מִתַּמָּן לָא אִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא לְקַבְּלָא אַגְרָא; לָא בְּמַעֲשֵׂה וְלָא בְּדִיבּוּר וְלָא בְּמַחֲשָׁבָה.

אָתָא בּוּצִּינָא קַדִּישָׁא לְנַשְּׁקָא לֵיהּ יְדֵיהּ. אָמַר: וַדַּאי אַנְתְּ הוּא בֵּן מִתַּמָּן, בְּדִיּוּקְנָא דִּבְרָא בּוּכְרָא דִּילֵיהּ. תִּפְאֶרֶת בְּרָא דְּאַבָּא וְאִימָא עִלָּאָה. אֲצִּילוּת דִּילֵיהּ בְּלָא הַפְסָקָה. לָא קְדָמָךְ בְּרָא אָחֳרָא - לָא בְּמַחֲשָׁבָה, וְלָא בְּדִבּוּר, וְלָא בְּמַעֲשֶׂה!

אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא: וְאַנְתְּ וְחַבְרַיָּיא וְרָאשֵׁי מָארֵי מְתִיבְתָּאן דִּמְזַמְּנִין הָכָא - אִתִּי בְּלָא הַפְסָקָה כְּלַל וּבְלָא תַּעֲרוֹבֶת!

נַשְׁקוּ כֻּלְּהוּ דָּא לְדָא, וְאִשְׁתְּמוֹדָעוּ בְּאַחְוָה, וּבָכוּ.

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: עִם כָּל דָּא - בְּרָא בּוּכְרָא חַיָּיבִין כָּל אֲחוּי בִּיקָרֵיהּ! דְּהָא כְּתִיב ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ״ (שמות כ), וְאוּקְמוּהָ רַבָּנָן ״אֶת - לְרַבּוֹת אָחִיךְ הַגָּדוֹל״. וַאֲפִילּוּ מִכָּל סִטְרָא אִיהוּ מְפֹרָשׁ עֲלָךְ בְּאוֹרַיְיתָא - בְּשַׁגַּ"ם זֶה הֶבֶל. וְלָא הֲוָה לְאָדָם קַדְמָאָה בְּרָא קַדְמָאָה מִנֵּיהּ. וְאוּקְמוּהָ רַבָּנָן -בְּשַׁגַּם זֶה מֹשֶׁה דברא דְּמַלְכָּא.

בְּכָל אֲתַר - אַנְתְּ בּוּכְרָא! מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע - אַנְתְּ הוּא 'טוֹב'. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ״וַיַרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב״ (בראשית א), ״וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא״ (שמות ב). וּמִתַּמָּן קָרָא יָתָךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ״עֶבֶד נֶאֱמָן״. לְבָתַר סְלִיקַת לְמֶהֱוִי מַלְכָּא - הֲדָא הוּא דִכְתִיב ״וַיְהִי בִישׁוּרוּן מֶלֶךְ״ (דברים לג). לְבָתַר - בֶּן בַּיִת לְעֵילָּא. 'מֶלֶךְ' - מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת דִּבְרִיאָה, בֶּן בַּיִת - מִסִּטְרָא דְּבִינָה דִּבְרִיאָה.

כְּעַן - אַנְתְּ מֶלֶךְ מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּמַלְכוּת דַּאֲצִּילוּת. בֶּן בַּיִת - מִסִּטְרָא דְּבֶ"ן יָ"הּ, תִּפְאֶרֶת דַּאֲצִּילוּת - זַכָּאָה חוּלָקָךְ! וּמַאן גָּרִים לָךְ דָּא? בְּגִין דְּאִשְׁתְּדָּלוּתָךְ בַּתּוֹרָה וּבַמִצְּוָה לְיַחֲדָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, לְאַמלכא מַלְכָּא עַל אַתְרֵיהּ; וְעַל מַשִׁרְיָיתֵיהּ לְעֵילָּא, וְעַל יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא.

ובגינך יָרְתִין כֻּלְּהוּ נִשְׁמָתִין דַּאֲצִּילוּת מִנֵּיהּ, וְאִתְקְרִיאוּ בְּנִין דִּילֵיהּ, מִשֵׁם יהו"ה דַּאֲצִּילוּת, דְּלֵית תַּמָּן פִּרוּד וְקִצּוּץ. דִּבְקַדְמֵיתָא אִתְּמַר בְּהוּ ״בְּנִין לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ״ מִצַּד יְהוָֹ"ה דִּבְרִיאָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ״בְּרָאתִיו יְצַּרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו״. וּכְעַן ״בָּנִים ליהו"ה״ דַּאֲצִּילוּת.

וּבָךְ אִתְקַיָּים פִּקּוּדָא דְּאִיהִי מִצְּוָה עַל יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִיד עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״ (דברים יז). וְאִתְקַיָּים בָּךְ ״וַיְהִי בִישׁוּרוּן מֶלֶךְ״ (דברים לג) כַּד בְּקַדְמִיתָא. וְכֻלְּהוּ מִתְנַהֲגִין אֲבַתְרָךְ - כָּאֵבָרִין דְּמִתְנַהֲגִין כֻּלְּהוּ בִּתְנוּעָה דְּנִשְׁמְתָא, דְּאִתְפַּשְּׁטָא עַל כָּל אֵבֶר. בְּגִין דְּכֶתֶר עֶלְיוֹן אַנְתְּ תְּהֵא מְעוּטָר בֵּיהּ, דְּבֵיהּ עִלַּת הָעִלּוֹת אִיהוּ כֶּתֶר עַל כֹּלָּא, טָמִיר וְגָנִיז מִלְּגָיו מִנֵּיהּ. וּמִנֵּיהּ אִתְפְּשָׁט עַל כָּל סְפִירָן וּמְסַדֵּר לוֹן - לְמֶהֱוִי דָּא רַב, וְדָא זְעֵיר, וְדָא בֵּינוֹנִי. וְאַנְהִיג לוֹן לִרְעוּתֵיהּ וְנָהִיר בְּהוּ, וּמְקַשֵׁר לוֹן וּמְיַחֵד לוֹן.

הָכִי אַנְתְּ תְּהֵא מַנְהִיג לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל מִדּוֹת טָבִין דִּילֵיהּ. וּתְסַדֵּר כָּל חַד כִּדְחֲזֵי לֵיהּ; הַבְּכוֹר כִּבְכוֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְּעִירֻתוֹ וּבֵינוֹנִי כְּפוּם דַּרְגֵּיהּ. וּתְקַשֵׁר לוֹן קֶשֶׁר אֶחָד לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא לְמֶהֱוִי כֻּלְּהוּ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה לְבָרְכָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּלְקַדְּשֵׁיהּ וּלְיַיחֲדֵיהּ - בְּדַרְגָּא דִּילָךְ, בְּמַחֲשָׁבָה דִּילָךְ, בַּאֲצִּילוּת דִּילָךְ. דְּאִתְקָיָּים בָּךְ ״וְאָצַּלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם״ (במדבר יא). קוּם אִתְּעַר בְּפִקּוּדָא לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק!

(ראו המשך המאמר [[זהר חלק ג רפא ב

(ויקרא יט) ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְגוֹ'״ - פִּקּוּדָא כ"ג דָא לְכַבֵּד אָב וְאֵם. דְּאִצְּטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְמִדְחַל מֵאָבוֹי וּמֵאִמֵיהּ וּלְאוֹקִיר לוֹן. כְּמָה דְּאִצְּטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְאוֹקִיר לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִסִּטְרָא דְּרוּחָא דְּיָהַב בְּגַוִיהּ וּלְמִדְחַל מִנֵּיהּ -- הָכִי אִצְּטְרִיךְ לֵיהּ לְאוֹקִיר לַאֲבוֹי וּלְאִמֵּיהּ מִסִּטְרָא דְּגוּפָא דִּילֵיהּ וּלְמִדְחַל מִנְּהוֹן, דְּהָא אִינּוּן מִשְׁתַּתְּפִין בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְעַבְדֵּי לֵיהּ גּוּפָא. וְהוֹאִיל וְאִינּוּן שׁוּתָּפִין בְּעוֹבָדָא - לִיהֱווּ שׁוּתָּפִין בִּדְחִילוּ וִיקָרָא.

כגוונא דא תלת שותפין אשתכחו לעילא ברזא דאדם. אדם קדמאה אף על גב דגופא דיליה הוה מעפרא - לאו מעפרא דהכא הוה, אלא מעפרא דבי מקדשא לעילא! אבא ואימא אשתכחו, ומלכא עלאה אשתתף בהדייהו ושדר ביה רוחא דחיי ואתברי. וכגוונא דא אשתכח כלא עילא ותתא. ועל דא אצטריך ליה לבר נש למדחל לקודשא בריך הוא ולמדחל לאבוי ולאמיה.

בְּסִתְרֵי תּוֹרָה - אָדָם קַדְמָאָה לָא הֲוָה לֵיהּ מֵהַאי עָלְמָא כְּלוּם. חַד צַּדִּיק עֲבַד שִׁמּוּשָׁא בְּנוּקְבֵיהּ, וְאִתְעָבִיד מֵהַהוּא שִׁמּוּשָׁא גּוּפָא חֲדָא דִּנְהִירוּ דִּילֵיהּ יַתִיר מִכָּל אִינּוּן מַלְאֲכִין שְׁלִיחָן לְעֵילָּא. וְכַד אִתְבְּרֵי הַהוּא גּוּפָא - מַלְכָּא עִלָּאָה שָׁדַר בְּהַהוּא צַּדִיק כ"ב אַתְוָון, וְאִשְׁתְּתַּף בַּהֲדַיְיהוּ, וְנָפַק לְעָלְמָא. כֵּיוָן דְּנָפַק - חָמוּ לֵיהּ שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְאַסְתִּימוּ