ספר הזוהר – חלק ג, דף פא ע״ב
פרשת קדושים - רעיא מהימנא
״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ״ - שָׁקִיל דָּא לְדָא. שָׁקִיל יְקָרָא דְּאָב וְאֵם לִיקָרָא דְּשַׁבָּת. לְאַבָּא אַקְדִּים כָּבוֹד, וְהַאי אִיהוּ דְּאָמַר קְרָא ״וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיִּה מוֹרָאִי״ (מלאכי א). כְּבוֹדִי סָלִיק בְּחוּשְׁבָּן ול"ב ״אֱלֹהִים״ דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית.
וּבְכָל אֲתַר ״כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ״ (משלי ג), וְאוּקְמוּהָ רַבָּנָן ״אֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה״ בְּגִין דְּאִינּוּן לֵ"ב ״אֱלֹהִים״ דְּתוֹרָה, יְקָרָא דִּילֵיהּ. וְאִלֵּין חֲכָמִים דְּאוֹרַיְיתָא חֲכָמִים בְּחָכְמָה יָרְתִין הַאי כָּבוֹד. וְלָא טִפְּשֵׁי דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר ״וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן״ (משלי ג). וּמְנָלָן דְּמַאן דְּלָא יָדַע בְּאוֹרַיְיתָא אִקְרֵי ״כְּסִיל״? דִּכְתִּיב ״וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת״ (תהלים צב). וְאֵין ״זֹאת״ אֶלָּא תּוֹרָה דִּכְתִּיב ״וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה״ (דברים ד).
רַעְיָא מְהֵימָנָא! בְּגִין דַּחֲלִישָׁתָא - פָּתַחְנָא לְפַרְשְׁתָּא בְּאִלֵּין פִּקוּדִין לְמֶהֱוִי מְעַט עֶזֶר לָךְ. אִתְתָּקַּף בָּךְ! דְּהָא מַשִּׁרְיָין דִּמְתִּיבְתָּאן אָתָאן לְגַבָּךְ בְּפִקּוּדָא בָּתַר דָּא דְּאִיהוּ פִּקּוּדָא לְהַעֲמִיד עָלֶיךָ מֶלֶךְ לְעֵילָּא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יוֹקִים לָךְ מֶלֶךְ בְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין בְּדִיוּקְנֵיהּ. בְּגִין דְּרַבָּנָן דִּמְתִיבְתָּא - עָלַיְיהוּ שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֶלֶךְ בְּאֶמְצָּעִיתָא - אָחִיד בְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין. הָכִי אַנְתְּ תְּהֵא בְּדִיוּקְנֵיהּ בְּרָא דִּילֵיהּ. קוּם בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא!
קָם רַעְיָא מְהֵימָנָא, וְסָלִיק יְדוֹי לְעֵילָּא וְאָמַר: יְהֵא רַעֲוָא דִּילָךְ עִלַּת הָעִלּוֹת (דְּאַנְתְּ מִתְעַלֶּה מֵעִלּוּי לְעִלּוּי עַד דְּלֵית עִלּוּי, אֶלָּא
מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.